נמוך
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
נָמוּךְ[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | נמוך |
| הגייה* | namuch |
| חלק דיבר | תואר |
| מין | זכר |
| שורש | מ־ו־ך |
| דרך תצורה | משקל נִקְטָל |
| נטיות | נ׳ נְמוּכָה, ר׳ נְמוּכִים, נ"ר נְמוּכוֹת |
- שהמרחק בין ראשו ובסיסו מועט.
- ”וְגָדֵר שֶׁהוּא נָמוּךְ מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים, הֲרֵי אֵלּוּ מִצְטָרְפוֹת; גָּבוֹהַּ מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים, אֵינָן מִצְטָרְפוֹת.“ (משנה, מסכת כלאים – פרק ד, משנה ז)
גיזרון[עריכה]
- לשון חז"ל מן השורש מ־ו־ך, ועל כן נהגה אז נָמוֹךְ. בעקבות ההגייה הנוכחית של המילה נדמה כתואר במשקל קָטוּל ששורשו נ־מ־ך, וגרר אחריו את הגיית שאר המילים משורש זה.[1]
צירופים[עריכה]
נגזרות[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
ניגודים[עריכה]
תרגום[עריכה]
סימוכין[עריכה]
- ↑ יעקב עציון, "נָמוֹךְ או נָמוּךְ? (לפרשות בהר)". השפה העברית