חצן

חֹצֶן

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הגייה*	khotsen
חלק דיבר
מין	זכר
שורש	ח־צ־ן
דרך תצורה	משקל קֹטֶל
נטיות

1. לשון המקרא כנף בגד ארוך בו היו רגילים לאסוף
2. לשון המקרא [משוער] זרוע, מותן, או אבר אחר בגוף המשמש לנשיאה.

   • ”וְהֵבִיאוּ בָנַיִךְ בְּחֹצֶן וּבְנֹתַיִךְ עַל כָּתֵף תִּנָּשֶׂאנָה“ (ישעיהו מט, פסוק כב)
   • ”גַּם חָצְנִי נָעַרְתִּי וָאֹמְרָה כָּכָה יְנַעֵר הָאֱלֹהִים אֶת כָּל הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא יָקִים אֶת הַדָּבָר הַזֶּה מִבֵּיתוֹ“ (נחמיה ה, פסוק יג)

צירופים

• נער חצנו

תרגום

• מונגולית Морин‏‏‏‏
• אנגלית: horse‏‏‏‏
• ערבית: حصان‏‏‏‏
• רוסית: лошадь‏‏‏‏

מידע נוסף

• ”שֶׁלֹּא מִלֵּא כַפּוֹ קוֹצֵר וְחִצְנוֹ מְעַמֵּר“ (תהלים קכט, פסוק ז) לפי המשקל אולי מדובר בפועל (אב"ע)

ראו גם

• חֵלֶץ