חצן
מראה
חֹצֶן
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | חוצן |
הגייה* | khotsen |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ח־צ־ן |
דרך תצורה | משקל קֹטֶל |
נטיות |
- לשון המקרא (משוער) כנף בגד ארוך ששימש את האיכר לאגירת מכסת יבולו היומית.
- לשון המקרא כנף בגד המהודק בעזרת פתיל, משמש כשטר חוב עליו חותם הלווה[דרוש מקור].
גיזרון
[עריכה]- 2: מתעודות מארי ניתן להבין כי בתקופת המקרא כנף הבגד (חוצן) שימש כשטר חוב עליו חתם הלווה לעיתים כלל הממצא הארכאולוגי את חוצן הבגד מגולגל בפתיל כשפרטי ותנאי ההלואה הוטבעו ע"ג חומר בעודו רך . השוו פתילו של יהודה הנמסר לתמר כעדות "וַיֹּאמֶר, מָה הָעֵרָבוֹן אֲשֶׁר אֶתֶּן-לָךְ, וַתֹּאמֶר חֹתָמְךָ וּפְתִילֶךָ, וּמַטְּךָ אֲשֶׁר בְּיָדֶךָ; וַיִּתֶּן-לָהּ וַיָּבֹא אֵלֶיהָ, וַתַּהַר לוֹ". מתעודות אלה עולה כי כנף בגד השליט היתה מוטבעת בחותמת מלכות ממש כמו כנף מעילו הקרוע של שאול המלך הישַן, בידי דויד המלך החדש [1]
- בשפת געז "חֵעְן" בהוראת "חיק".[2]. ערבית: "חדנֲ" حِضْن המורכב מן השורש הערבי חדן ح ض ن ומשמש באופן כללי בהוראת "לעטוף", "להקיף".
- האגיפטולוג ארנסט ווליס באדג' מצא, שבמצרית קדומה מצוייה תיבת הירוגליף מקבילה, בצורת עשׂטן , "ȧsten" בהוראת - לקשור, לקשור-סביב, לעטוף, לכבול, לשרוך [3].
- ערבית,השוו - חִיצַ حِصَّة בהוראת הקצבה,נתח,מכסה,מנות .