מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | תריס |
| הגייה* | tris |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ת־ר־ס |
| דרך תצורה | משקל קְטִיל |
| נטיות | ר׳ תְּרִיסִים; נס׳ תְּרִיס־, נ"ר תְּרִיסֵי־ |
תריס
- מחסום לחלון או לדלת, להגנה מפריצה ולשם הצללה
- ”בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, אֵין מְסַלְּקִין אֶת הַתְּרִיסִין בְּיוֹם טוֹב. וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין אַף לְהַחֲזִיר.“ (משנה, מסכת ביצה – פרק א, משנה ה)
- לשון חז"ל מגן (גם בהשאלה).
- עברית חדשה בהשאלה: התקן הבנוי מחומר קשיח מדורג כשלבים במטרה לוסת כניסת אור.
- אבי ביקש ממני להגיף את התריסים משום שצפוי היום אובך.
- מיוונית: thýra) θύρα) – דלת. בתלמוד המילה הופיעה במשמעות כללית, אך המשמעות הצטמצמה.
- מיוונית: thyreós) θυρεός) – מגן גדול.
