מחסה

מַחֲסֶה (או: מַחְסֶה)

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מחסה
הגייה*	makhase, makhse
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ח־ס־ה
דרך תצורה	שורש ומשקל
נטיות	ר׳ מַחֲסִים או מַחְסִים; מַחֲסֵה־ או מַחְסֵה־, ר׳ מַחֲסֵי־ או מַחְסֵי־ ברבים גם מַחֲסוֹת, לפי האקדמיה ללשון

1. מקום מחבוא המעניק ביטחון מפני פגע כלשהו.

   • "וְסֻכָּה תִּהְיֶה לְצֵל־יוֹמָם מֵחֹרֶב וּלְמַחְסֶה וּלְמִסְתּוֹר מִזֶּרֶם וּמִמָּטָר" (ישעיהו ד, ו)

גיזרון

• מן הפועל חסה.

צירופים

• בית מחסה

תרגום

• אנגלית: shelter‏‏‏‏

ראו גם

• בונקר
• בית תמחוי
• מחבוא
• מסתור
• מעוז
• מקלט