העיר
מראה
הֵעִיר
[עריכה]ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | העיר |
שורש וגזרה | ע־ו־ר |
בניין | פָּעַל (קַל) |
- (יש לשכתב פירוש זה): גירה את החוש, גרם לרגשות החי לפעול ובעיקר: הפסיק את השינה.
- ”כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵף יִפְרֹשׂ“ (דברים לב, פסוק יא)
- ”מִי הֵעִיר מִמִּזְרָח צֶדֶק יִקְרָאֵהוּ לְרַגְלוֹ..הַעִירוֹתִי מִצָּפוֹן וַיַּאת מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ“ (ישעיהו מא, פסוקים ב – כה)
- ”אֲדֹנָי כַּגִּבּוֹר יֵצֵא כְּאִישׁ מִלְחָמוֹת יָעִיר קִנְאָה יָרִיעַ אַף יַצְרִיחַ עַל אֹיְבָיו יִתְגַּבָּר“ (ישעיהו מב, פסוק יג)
- ”אדני אלהים נָתַן לִי לְשׁוֹן לִמּוּדִים לָדַעַת לָעוּת אֶת יָעֵף דָּבָר יָעִיר בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר יָעִיר לִי אֹזֶן לִשְׁמֹעַ כַּלִּמּוּדִים“ (ישעיהו נ, פסוק ד)
- ”קִרְאוּ זֹאת בַּגּוֹיִם קַדְּשׁוּ מִלְחָמָה הָעִירוּ הַגִּבּוֹרִים יִגְּשׁוּ יַעֲלוּ כֹּל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה“ (יואל ד, פסוק ט)
- ”וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֹן וְלֹא יַשְׁחִית וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ וְלֹא יָעִיר כָּל חֲמָתוֹ“ (תהלים עח, פסוק לח)
- ”הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלִַם..אִם תָּעִירוּ וְאִם תְּעוֹרְרוּ אֶת הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ“ (שיר השירים ב, פסוק ז)
- ”וַיָּשָׁב הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי וַיְעִירֵנִי כְּאִישׁ אֲשֶׁר יֵעוֹר מִשְּׁנָתוֹ“ (זכריה ד, פסוק א)
- הקטן ביקש שנעיר אותו מוקדם ביום הטיול, לא היה צריך להעיר אותו וכבר בשש בבקר היה לבוש.
- (יש לשכתב פירוש זה): אמר דבר הראוי לציון.
- הנוכחים העירו לו על התנהגותו הנלוזה.
- באצמע הנאום היה חשוב לו לקפוץ ולהעיר כי דבריו סותרים את הכתובים.
גיזרון
[עריכה]צירופים
[עריכה]- אין מה להעיר - אמ"ל
נגזרות
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]ניגודים
[עריכה]תרגום
[עריכה]- אנגלית: