עורר
עוֹרֵר א[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | |
שורש וגזרה | ע־ר־ר |
בניין | פִּעֵל |
- החריב, הרס. שבר עד היסוד.
- צועק,מתלונן
- ”לִבִּי, לְמוֹאָב יִזְעָק, בְּרִיחֶהָ, עַד-צֹעַר עֶגְלַת שְׁלִשִׁיָּה: כִּי מַעֲלֵה הַלּוּחִית, בִּבְכִי יַעֲלֶה-בּוֹ--כִּי דֶּרֶךְ חוֹרֹנַיִם, זַעֲקַת-שֶׁבֶר יְעֹעֵרוּ“ (ישעיהו טו, פסוק ה)
- ”הָעוֹרֵר עַל הַשָּׂדֶה וְהוּא חָתוּם עָלֶיהָ בְּעֵד, אַדְמוֹן אוֹמֵר, יָכוֹל הוּא שֶׁיֹּאמַר: הַשֵּׁנִי נוֹחַ לִי, וְהָרִאשׁוֹן קָשֶׁה הֵימֶנּוּ“ (משנה, מסכת כתובות – פרק יג, משנה ו)
גזרון[עריכה]
- (2:) רבים מהפרשנים התלבטו לגבי פשרה ושורשה של תיבת ”יְעֹעֵרוּ“ (ישעיהו טו, פסוק ה) ,עד שמצא רש"י כי יעערו לא בהוראת "יעירו" - ירימו, אלה בהוראת: יצעקו . רשי הוסיף והביא ראייה מתרגום יונתן "לא יעוערון בקלהון", והוסיף השד"ל שהתלכדות שתי אותיות ע' באה כדימוי לקול-יללה
- (2:) ל: ”עוֹרֵר עַל הַשָּׂדֶה “ (משנה, מסכת כתובות – פרק יג, משנה ו) - בהוראת צועק, השוו למקבילה המקראית: ”וְהִנֵּה הָאִשָּׁה אֲשֶׁר-הֶחֱיָה אֶת-בְּנָהּ צֹעֶקֶת אֶל-הַמֶּלֶךְ, עַל-בֵּיתָהּ וְעַל-שָׂדָהּ“ (מלכים ב׳ ח, פסוק ה), ולפיכך מתקבלת דעתו של הבלשן מחבר ה"ערוך" - חנוך יהודה קאהוט ש: "יעערו" הוא צורה קטועה של "יערערו" שהוא פועל מרובע מגזרת ערר . ובתלמוד בבלי : ”לא יעורר אדם על מתו ולא יספידנו קודם לרגל שלשים יום“ (בבלי, מסכת מועד קטן – דף ח, עמוד א) ויש לפרש "יעורר" מלשון יללה וצעקה [1].
ראו גם[עריכה]
עוֹרֵר ב[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | |
שורש וגזרה | ע־ו־ר |
בניין | פִּעֵל |
- הפסיק שינה. ובהשאלה: הגביר את הפעילות.
- ”לִפְנֵי אֶפְרַיִם וּבִנְיָמִן וּמְנַשֶּׁה עוֹרְרָה אֶת גְּבוּרָתֶךָ וּלְכָה לִישֻׁעָתָה לָּנוּ“ (תהלים פ, פסוק ג)
- ”הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלִָם מַה תָּעִירוּ וּמַה תְּעֹרְרוּ אֶת הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ“ (שיר השירים ח, פסוק ד)
- ”וַאֲבִישַׁי אֲחִי יוֹאָב בֶּן צְרוּיָה הוּא רֹאשׁ הַשְּׁלֹשָׁה וְהוּא עוֹרֵר אֶת חֲנִיתוֹ עַל שְׁלֹשׁ מֵאוֹת חָלָל“ (שמואל ב׳ כג, פסוק יח)
גיזרון[עריכה]
- מילה מקראית. מצוי במקרא גם בצורה: 'עורה': ”עוּרָה, לָמָּה תִישַׁן אֲדֹנָי; הָקִיצָה, אַל-תִּזְנַח לָנֶצַח“ (תהלים מד, פסוק כד) מה שלימים יצדיק את את איוש משרת ה- ”מעוררים“ (משנה, מסכת מעשר שני – פרק ה, משנה טו) מקרבם של הלויים, ויקומם את יוחנן כהן גדול שפטרם משום שראה בפעולתם משום פיחות מכבוד האל שלא ראוי שיזדקק לשרותי יקיצה מבשר-ודם.
צירופים[עריכה]
נגזרות[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
ניגודים[עריכה]
תרגום[עריכה]
ראו גם[עריכה]
סמוכין[עריכה]
- ↑ עיונים גזרוניים בלשון המקרא(מאמר חמישי),בית מקרא כרך לב, חוברת ב (ק"ט) (טבת-אדר תשמ"ז)