עורר

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

עוֹרֵר א[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה ע־ר־ר
בניין פִּעֵל
  1. החריב, הרס. שבר עד היסוד.
    • ”אַשּׁוּר יְסָדָהּ לְצִיִּים הֵקִימוּ בַח(י)וּנָיו עֹרְרוּ אַרְמְנוֹתֶיהָ שָׂמָהּ לְמַפֵּלָה“ (ישעיהו כג, פסוק יג)
  2. צועק,מתלונן
    • ”לִבִּי, לְמוֹאָב יִזְעָק, בְּרִיחֶהָ, עַד-צֹעַר עֶגְלַת שְׁלִשִׁיָּה: כִּי מַעֲלֵה הַלּוּחִית, בִּבְכִי יַעֲלֶה-בּוֹ--כִּי דֶּרֶךְ חוֹרֹנַיִם, זַעֲקַת-שֶׁבֶר יְעֹעֵרוּ (ישעיהו טו, פסוק ה)
    • ”הָעוֹרֵר עַל הַשָּׂדֶה וְהוּא חָתוּם עָלֶיהָ בְּעֵד, אַדְמוֹן אוֹמֵר, יָכוֹל הוּא שֶׁיֹּאמַר: הַשֵּׁנִי נוֹחַ לִי, וְהָרִאשׁוֹן קָשֶׁה הֵימֶנּוּ“ (משנה, מסכת כתובותפרק יג, משנה ו)

גזרון[עריכה]

  • (2:) רבים מהפרשנים התלבטו לגבי פשרה ושורשה של תיבת יְעֹעֵרוּ (ישעיהו טו, פסוק ה) ,עד שמצא רש"י כי יעערו לא בהוראת "יעירו" - ירימו, אלה בהוראת: יצעקו . רשי הוסיף והביא ראייה מתרגום יונתן "לא יעוערון בקלהון", והוסיף השד"ל שהתלכדות שתי אותיות ע' באה כדימוי לקול-יללה
  • (2:) ל:עוֹרֵר עַל הַשָּׂדֶה (משנה, מסכת כתובותפרק יג, משנה ו) - בהוראת צועק, השוו למקבילה המקראית: ”וְהִנֵּה הָאִשָּׁה אֲשֶׁר-הֶחֱיָה אֶת-בְּנָהּ צֹעֶקֶת אֶל-הַמֶּלֶךְ, עַל-בֵּיתָהּ וְעַל-שָׂדָהּ (מלכים ב׳ ח, פסוק ה), ולפיכך מתקבלת דעתו של הבלשן מחבר ה"ערוך" - חנוך יהודה קאהוט ש: "יעערו" הוא צורה קטועה של "יערערו" שהוא פועל מרובע מגזרת ערר . ובתלמוד בבלי : ”לא יעורר אדם על מתו ולא יספידנו קודם לרגל שלשים יום“ (בבלי, מסכת מועד קטןדף ח, עמוד א) ויש לפרש "יעורר" מלשון יללה וצעקה [1].

ראו גם[עריכה]

  1. עָר
  2. עִרְעֵר

עוֹרֵר ב[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה ע־ו־ר
בניין פִּעֵל
  1. הפסיק שינה. ובבהשאלה: הגביר את הפעילות.
    • ”לִפְנֵי אֶפְרַיִם וּבִנְיָמִן וּמְנַשֶּׁה עוֹרְרָה אֶת גְּבוּרָתֶךָ וּלְכָה לִישֻׁעָתָה לָּנוּ“ (תהלים פ, פסוק ג)
    • ”הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלָ‍ִם מַה תָּעִירוּ וּמַה תְּעֹרְרוּ אֶת הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ“ (שיר השירים ח, פסוק ד)
    • ”וַאֲבִישַׁי אֲחִי יוֹאָב בֶּן צְרוּיָה הוּא רֹאשׁ הַשְּׁלֹשָׁה וְהוּא עוֹרֵר אֶת חֲנִיתוֹ עַל שְׁלֹשׁ מֵאוֹת חָלָל“ (שמואל ב׳ כג, פסוק יח)

גיזרון[עריכה]

  • מילה מקראית

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

סמוכין[עריכה]

  1. עיונים גזרוניים בלשון המקרא(מאמר חמישי),בית מקרא כרך לב‎, חוברת ב (ק"ט‎) (טבת-אדר תשמ"ז)