חיתית בהגיית: חַ-פַּא-אַ (𒄩𒉺𒀀) בהוראת: "לעבר הנהר", מושאלת לפרסית-קדומה בהגיית: אַ-פִּ-יַ (𐎠𐎱𐎡𐎹𐎠) בהוראת "בתוך המים" פרסית-בינונית בהגיית: אֳפּ (ʾp̄) בהוראת מים . וכך גם בחלק מניבי הפרסית בהגיית: אוֹ (او) בהוראת: מים .
החוקר נפתלי הרץ טור-סיני זיהה את האוב כסוג של "מיכל עור למילוי מים" בשל הסברה כי בתקופת המקרא מילאו המים תפקיד מהותי בכישוף, בעוד פרופ' חיים רבין טען כי תיבת "אוב" מקושרת בעולם העתיק עם בורות באדמה ולכן נגזרה היא מן הלשון החיתית בהגיית אָ-פִּי (a-a-p-i) בהוראת בור שנועד להקרבת-קורבן [1].בשפה האוגריתית המילה אָבְּ - ab (ז.),(ש.עצם): מופיעה במשמעות: נשמת המת ,רוח רפאים, הפועָל בערבית : (אַאבַּ - آبَ) פירושו: לחזור בשעת לילה או בשעת שקיעת השמש .
יש שהציעו כי מילה זו היא אונומטופיה, ע"פ הקול הנשמע מן האדמה. [2]