שלד
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שֶׁלֶד[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | שלד |
| הגייה* | sheled |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ש־ל־ד |
| דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
| נטיות | ר׳ שְׁלָדִים |
- מערכת העצמות של אדם או של בעל חיים.
- ”א"ר שבתאי: מת שנשרף ושלדו קיימת טמא.“ (בבלי, מסכת נדה – דף כז, עמוד ב)
- החולייתנים מאופיינים בשלד פנימי גירני, ואילו לחסרי חוליות יש שלד חיצוני.
- בהשאלה (1): מערכת של קורות חזקות המשמשת לתמיכה במבנה ומקנה לו יציבות.
- ”כל גורדי השחקים נבנים משלד פלדה או משלד בטון מזוין. בנייה מעץ אינה אפשרית לגובה רב, ובנייה בלבנים מוגבלת מאוד.“ (מתוך הערך גורד שחקים בויקיפדיה)
גזרון[עריכה]
- ארמית-שֶׁלֶדּא, מנדעית-שלאנדה . במקורה מגיעה מילה זו מלשון שומרית (šalamdu,šalantu) "שַׁלמדוּ" היא צורת הנקבה מן השורש ש-ל-ם, ובארמית כמו באכדית תיבת "שלמדו" משמשת בהוראת - גופת המת בשלמותה[1].
צירופים[עריכה]
תרגום[עריכה]
|
ראו גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
 ערך בוויקיפדיה: שלד |
סמוכין[עריכה]
- ↑ נ. ה. טורטשינר מלים שאולות בלשוננו /לשוננו: כתב-עת לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה (תרצ"ז) ב,ח