מבנה נתונים

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

מִבְנֶה נְתוּנִים[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מבנה
הגייה* mivne netunim
חלק דיבר צרף
מין זכר
שורש ב־נ־י/ה, נ־ת־ן
דרך תצורה
נטיות
  1. שיטה לאחסון קבצים וזכרונות במחשב.

תרגום[עריכה]


ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: מבנה נתונים


השורש בנה

השורש ב־נ־ה הוא שורש מגזרת נחי ל"ה.

נטיות הפעלים[עריכה]

ב־נ־ה עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל בָּנָה בּוֹנֶה יִבְנֶה בְּנֵה לִבְנוֹת
נִפְעַל נִבְנָה נִבְנֶה יִבָּנֶה הִבָּנֶה לְהִבָּנוֹת
הִפְעִיל הִבְנָה מַבְנֶה יַבְנֶה הַבְנֵה לְהַבְנוֹת
הֻפְעַל הֻבְנָה מֻבְנֶה יֻבְנֶה -אין- -אין-
פִּעֵל בִּנָּה מְבַנֶּה יְבַנֶּה בַּנֵּה לְבַנּוֹת
פֻּעַל בֻּנָּה מְבֻנֶּה יְבֻנֶּה -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְבַּנָּה מִתְבָּנֶּה יִתְבַּנֶּה הִתְבַּנֵּה לְהִתְבַּנוֹת

הערות[עריכה]

  • בגזרת ל"י, בעבר בגוף ראשון ושני בבניין קל ע' הפועל מנוקדת בחיריק, כגון קָנִיתִי, בָּנִיתָ. בשאר הבניינים בגוף ראשון ושני ע' הפועל מנוקדת בחיריק או בצירי. למשל: נִפְנִינוּ, נִפְנֵינוּ; צֻוִּיתִי, צֻוֵּיתִי. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 64)[1]
השורש נתן

השורש נ־ת־ן הוא שורש בודד מגזרת חפ"נ, שאין דומה לו בשפה העברית.

ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית העברה ברצון מן אחד אל השני
גזרה גזרת חפ"נ
הופיע לראשונה בלשון במקרא

נטיות הפעלים[עריכה]

נ-ת-ן עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל נָתַן נוֹתֵן

(ב׳ פעוּל: נָתוּן)

יִתֵּן תֵּן לָתֵת או לִתֵּן
נִפְעַל נִתַּן נִתָּן יִנָּתֵן הִנָּתֵן לְהִנָּתֵן
הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הֻפְעַל -אין- -אין- יֻתַּן -אין- -אין-
פִּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-

הערה[עריכה]

  • בפי מדקדקי העברית קרוי פועל מיוחד זה "פועל חסר הקצוות", על שום שבחלק מנטיותיו פה"פ או לה"פ נשמטת (ולעתים אף שתיהן), למשל; נָתַתִּי, לָתֵת, תִּתֵּנָּה, נָתַתְּ וכד'...