חמור
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
חֲמוֹר[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | חמור |
| הגייה* | chamor |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ח־מ־ר |
| דרך תצורה | משקל קְטוֹל |
| נטיות | ר׳ חֲמוֹרִים |
- בהמה גדולה בעלת ארבע רגליים ממשפחת הסוסיים. החמור דומה לסוס, אך גופו קטן יותר, ראשו גדול יותר, אזניו ארוכות יותר וקולו שונה - בעוד הסוס צוהל, החמור נוער, או נוהק.
- ”וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל נְעָרָיו: שְׁבוּ לָכֶם פֹּה עִם הַחֲמוֹר וַאֲנִי וְהַנַּעַר נֵלְכָה עַד כֹּה וְנִשְׁתַּחֲוֶה וְנָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם“ (בראשית כב, פסוק ה)
- ”וַיֹּאמֶר שִׁמְשׁוֹן בִּלְחִי הַחֲמוֹר, חֲמוֹר חֲמֹרָתָיִם, בִּלְחִי הַחֲמוֹר הִכֵּיתִי אֶלֶף אִישׁ“ (שופטים טו, פסוק טז)
- ”הֶחֱלִיף שׁוֹר בְּפָרָה אוֹ חֲמוֹר בְּשׁוֹר, כֵּיוָן שֶׁזָּכָה זֶה, נִתְחַיֵּב זֶה בַחֲלִיפָיו“ (משנה, מסכת קידושין – פרק א, משנה ו)
- לשון חז"ל מעמד מעץ שנועד להחזיק כלי אחר.[1]
- ”וְנַקְלִיטֵי הַמִּטָּה וַחֲמוֹר וְחִפּוּי, טְהוֹרִין.“ (משנה, מסכת כלים – פרק יח, משנה ג)
- ”השוכר בית מחבירו מעמיד בו רחים של חמור, אבל לא רחים של יד“ (תוספתא, מסכת בבא מציעא – פרק ח, הלכה יג)
- "חמור שתחת המלבן והספילין שתחת הרגלים טהורים" (תוספתא/כלים/בבא מציעא/ח)
- עברית חדשה מעמד שנועד להניח עליהם משטח.
- המלצר הניח את המגש על החמור והתחיל להעמיס עליו את הצלחות המלוכלכות.
- בהשאלה: (ימאות) בסירות ובספינות מפרשים: כנה על הסיפון למשען המנור של מפרש אורכי.[2]
- משעינים את המנור על החמור כאשר הספינה עוגנת או רתוקה, כדי להקטין את העומס על החבלים.
גיזרון[עריכה]
- אכדית: 𒄿𒈨𒊒 (imēru); אוגריתית: 𐎈𐎎𐎗 (ḥimāru); שבאית: 𐩢𐩣𐩧 (ḥmr); פיניקית: 𐤇𐤌𐤓 (חֲמוֹר); ארמית וסורית: חֲמְרָא ܚܡܳܪܳܐ; ערבית: حِمَار (חִמַאר); מלטית: ħmar. במצרית עתיקה: imr, וגם בהגיית: הֶמֶאר. להלן הרוגליף [3]:
- משערים שהצורה המקורית בפרוטו-שמית היתה: ḥimār*.
- משמעות (2) ככל הנראה מושאלת ממשמעות (1), שהחמור שימש בעיקר כבהמת משא.
צירופים[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
תרגום[עריכה]
בעל חיים
משענת למנור
|
ראו גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
 ערך בוויקיפדיה: חמור |
 טקסונומיה בוויקימינים: Equus asinus |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חמורים |
הערות שוליים[עריכה]
חָמוּר[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | חמור |
| הגייה* | khamur |
| חלק דיבר | תואר |
| מין | זכר |
| שורש | ח־מ־ר |
| דרך תצורה | משקל קָטוּל |
| נטיות | נ׳ חֲמוּרָה; ר׳ חֲמוּרִים |
- דבר חריף, קשה ורציני.
- עשית דבר חמור מאוד ולפיכך תושעה מבית הספר.
- "נמצא האומר בפיו חמור מן העושה מעשה" (משנה ערכין ג ה)
- ”שלא יהא טפל חמור מעיקר“ (בבלי, מסכת מנחות – דף ח, עמוד א)
- "ענין איסור חמץ בפסח הוא איסור חמור ביותר מצד שענין זה יסוד גדול בדתנו" (ספר החינוך, מצווה תפה)
גיזרון[עריכה]
סעיף זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהשלים אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.