קבוץ

קִבּוּץ (צורה לא תקנית: קֻבּוּץ)

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	קובוץ גם קיבוץ
הגייה*	kubuts, kibuts
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ק־ב־ץ
דרך תצורה
נטיות	ר׳ קֻבּוּצִים גם'׳ קִבּוּצִים

1. לשון ימי הביניים [דקדוק] אחד מסימני הניקוד טברני, שמסמן בעברית החדשה את התנועה /u/ או /ʊ/. הוא מופיע מתחת לאות ונראה כשלוש נקודות אלכסוניות.

   • במילה סֻלָּם האות סמ"ך מנוקדת בקיבוץ.

גיזרון

משורש מקראי .נקרא כך כשיבוש של המילה כווץ (השפתים), שנדרש על מנת להפיק את ההברה יש שגוזרים בהוראה דומה, מלשון קבץ.

ראו גם

• שורוק

קִבּוּץ

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	קיבוץ
הגייה*	kibuts
חלק דיבר	שם־הפועל, שם־עצם
מין	זכר
שורש	ק־ב־ץ
דרך תצורה	משקל קִטּוּל
נטיות	ר׳ קִבּוּצים; קִבּוּץ־ ר׳ קִבּוּצֵי־

1. אסוף, כנוס של מספר עצמים אל מקום אחד.(שם הפועל)

   • "שומעים אנו תמיד על אודות ועדים, קיבוץ סכומים גדולים ומוסדות. הראונו את התוצאות! הראונו את הפעולות!" (הרצל, מתוך נאום הפתיחה לקונגרס הציוני הרביעי).
   • בנינו לעצמנו חבורת מומחים על-ידי קיבוץ של אנשים מוכשרים.

2. שם לקבוצת לומדי תורה צעירים בלשון היהודים באירופה, ובלשון ימינו השנתונים המבוגרים בישיבה.(שם עצם)

   • בחורים שעדיין לא בקיבוץ לא מורשים להשתתף בועד.

3. צורת התיישבות ייחודית לישראל, המתאפיינת בעיקרה על ידי עיקרון שיתוף הפעולה הכלכלי. (שם עצם)

   • קיבוץ דגניה הוא הקיבוץ הראשון שנוסד בארץ, בשנת 1909.

צירופים

• מן קבֵּץ. נמצאת פעם אחת במקרא ”בְּזַעֲקֵךְ יַצִּילֻךְ קִבּוּצַיִךְ וְאֶת כֻּלָּם יִשָּׂא רוּחַ“ (ישעיהו נז, פסוק יג)
• מילה שמוצאה מערב-שמי ,^{[דרוש מקור]} מופיעה בשפה אוגריתית(qbṣ; קבשׁ), במשמעות שבט. המילה הושאלה לעברית - מארמית (קְיִבְּשׁ qybwṣ) = אסופת/אשפת חצים. יתכן שהמילה מקושרת אל הפועָל באתיופית - (כבשא qabṣa) = לזרוק,להטיל יחד.
• המילה מופיעה לראשונה בשפה העברית בסמוך לתקופת חורבן בית שני,במגילות ים המלח, ציטוט: "בק>בוץ חרון ובאריכות? ישובון וב?...". (מגילת חכמת המלך שלמה א')

צירופים

• קבוץ גלויות (1)

נגזרות

• קיבוצניק(3)
• קיבוצי(1)

תרגום

• אנגלית: collection‏‏‏‏ (1)
• אנגלית: kibbutz‏‏‏‏ (2)

ראו גם

• התיישבות
• חלוץ
• מושב
• קבוצה
• קומונה
• קולקטיב

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: קיבוץ

• קִבּוּץ ;אתר האקדמיה ללשון
• קִבּוּץ ;אתר "מאגרים"

קָבוּץ

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הגייה*	kavuts
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	ש־ר־ש
דרך תצורה	משקל קָטוּל
נטיות	נ׳ קְבוּצָה

1. לשון המקרא נמצא במקום אחד. יאמר על כמה יחידים נמצאים בקרבה האחד לשני.

   • ”וְגַם בִּמְלֶאכֶת הַחוֹמָה הַזֹּאת הֶחֱזַקְתִּי וְשָׂדֶה לֹא קָנִינוּ וְכָל נְעָרַי קְבוּצִים שָׁם עַל הַמְּלָאכָה“ (נחמיה ה, פסוק טז)

גיזרון

• מופיעה פעם אחת במקרא. מן קָבַץ

נגזרות

• קבוצה

מילים נרדפות

• מְקֻבָּץ
• כנוס
• אסוף
• צבור

ניגודים

• מְפֻזָּר

תרגום

• אנגלית: word‏‏‏‏

ראו גם

• קָמוּץ
• קָמוּס