קבוץ

קֻבּוּץ (גם: קִבּוּץ)[עריכה]

[דקדוק] אחד מסימני הניקוד טברני, שמסמן בעברית החדשה את התנועה /e/. הוא מופיע מתחת לאות ונראה כשלוש נקודות אלכסוניות.
- במילה סֻלָּם האות סמ"ך מנוקדת בקובוץ.

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	קיבוץ
הגייה^*	kibuts
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ק־ב־ץ
דרך תצורה	משקל קִטּוּל
נטיות	ר' קִבּוּצים; קִבּוּץ־ ר' קִבּוּצֵי־

אסוף, כנוס של מספר עצמים אל מקום אחד.
- "שומעים אנו תמיד על אודות ועדים, קיבוץ סכומים גדולים ומוסדות. הראונו את התוצאות! הראונו את הפעולות!" (הרצל, מתוך נאום הפתיחה לקונגרס הציוני הרביעי).
- בנינו לעצמנו חבורת מומחים על-ידי קיבוץ של אנשים מוכשרים.
צורת התיישבות ייחודית לישראל, המתאפיינת בעיקרה על ידי עיקרון שיתוף הפעולה הכלכלי.
- קיבוץ דגניה הוא הקיבוץ הראשון שנוסד בארץ, בשנת 1909.

ערך בוויקיפדיה: קיבוץ