כרוב
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
תוכן עניינים
כְּרוּב א[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | כרוב |
| הגייה* | kruv |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | |
| דרך תצורה | |
| נטיות | ר׳ כְּרוּבִים |
- לשון חז"ל ירק מאכל ממשפחת המצליבים. נהוג לאכול את עליו טריים, מבושלים או מוחמצים.
- "למה הדבר דומה, למלך שהיתה לו גנה אחת מלאה כרוב נאה ומשובח" (במדבר רבה, פרשה ז, סימן ד)
- "בַּעֲרוּגַת הַגִּנָּה / מִסָּבִיב לֶחָבִית / עָמְדוּ לְרַקֵּד / כְּרוּב עִם כְּרוּבִית." (בערוגת הגנה, מאת חיים נחמן ביאליק)
גיזרון[עריכה]
- מיוונית: krambe) κραμβη).
צירופים[עריכה]
תרגום[עריכה]
ראו גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
 ערך בוויקיפדיה: כרוב |
 טקסונומיה בוויקימינים: Brassica oleracea |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: כרוב |
כְּרוּב ב[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | כרוב |
| הגייה* | kruv |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | |
| דרך תצורה | |
| נטיות | ר׳ כְּרוּבִים |
- בריה אגדית, אשר פלג גופה הקדמי כשל נשר (ולכן בעלת כנפיים) ופלג גופה האחורי כשל אריה. משמשת במקרא כמלאך ה'.
- "וַיְגָרֶשׁ אֶת-הָאָדָם וַיַּשְׁכֵּן מִקֶּדֶם לְגַן-עֵדֶן אֶת-הַכְּרֻבִים וְאֵת לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת לִשְׁמֹר אֶת-דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים" (בראשית ג, פסוק כד)
- "וַעֲשֵׂה כְּרוּב אֶחָד מִקָּצָה מִזֶּה וּכְרוּב-אֶחָד מִקָּצָה מִזֶּה מִן-הַכַּפֹּרֶת תַּעֲשׂוּ אֶת הַכְּרֻבִים, עַל שְׁנֵי קְצוֹתָיו. וְהָיוּ הַכְּרֻבִים פֹּרְשֵׂי כְנָפַיִם לְמַעְלָה סֹכְכִים בְּכַנְפֵיהֶם עַל הַכַּפֹּרֶת." (שמות כה, פסוקים יט – כ)
- "וָאֶרְאֶה וְהִנֵּה אֶל-הָרָקִיעַ אֲשֶׁר עַל-רֹאשׁ הַכְּרֻבִים כְּאֶבֶן סַפִּיר כְּמַרְאֵה דְּמוּת כִּסֵּא נִרְאָה עֲלֵיהֶם" (יחזקאל י, פסוק א)
גיזרון[עריכה]
- מאכדית: karibu. מקבילה גם בערבית: كَرُوب, באותה המשמעות.
מילים נרדפות[עריכה]
תרגום[עריכה]
מידע נוסף[עריכה]
- לפי התלמוד הכרוב במשכן היה כמראה ילד ומשמעות השם בשורש ארמית. "ומאי כרוב? אמר רבי אבהו: כרביא, שכן בבבל קורין לינוקא רביא" (בבלי, מסכת סוכה – דף ה, עמוד ב) (ראו ריבה)
