עיר ואם

עִיר וָאֵם

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	עיר ואם
הגייה*	׳ir vaem
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש
דרך תצורה	צירוף
נטיות

1. (יש לשכתב פירוש זה): עיר גדולה ומרכזית בישראל^{[דרושה הבהרה]} ששוכנים בה אנשים רבים ויש לה חשיבות רבה בהשוואה לערים אחרות. 

   • ”אָנֹכִי, שְׁלֻמֵי אֱמוּנֵי יִשְׂרָאֵל; אַתָּה מְבַקֵּשׁ, לְהָמִית עִיר וְאֵם בְּיִשְׂרָאֵל – לָמָּה תְבַלַּע, נַחֲלַת יהוה?“ (שמואל ב׳ כ, פסוק יט)
   • ”עיר אחת, מליון בעיות; תבאי האחת והיחידה, עיר ואם ביוון; אם תצליח שם – תצליח בכל מקום.“ (הרקולס, מאת וולט דיסני, תרגום: שפרירה זכאי)
   • ”למשל, מֶטשניקוֹב, זה אינו בן ברית, ובגידיו אין אף טפה אחת של דם ברית, להפך הוא קצת שׂונא ישׂראל, ויושב בפאריז, עיר ואם באירופה, והוא מתפלסף…“ (בעולם האותיות המחכימות, מאת י"ל פרץ, בפרויקט בן יהודה)
   • ”בני שמעון היו לבוּשים תמיד בכבוד. להם דוֹד אמיד בעיר-המחוז הקרובה; והקישור עם עיר ואם בפלך האציל להם איזה הוד.“ (בית תבנה, מאת מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, בפרויקט בן יהודה)
   • ”צור היתה עיר ואם בפיניקה.“ (המצור על צור, מאת קורטיוס רופוס, תרגום: מאיר שש, בפרויקט בן יהודה)

גיזרון

• העיר נקראת "אם" כיוון שיש לה בנות: ערי הלווין שלה, כך בפסוקים רבים במקרא: ”אַשְׁדּוֹד בְּנוֹתֶיהָ וַחֲצֵרֶיהָ, עַזָּה בְּנוֹתֶיהָ וַחֲצֵרֶיהָ...“ (יהושע טו, פסוק מז)
• הביטוי משותף גם לשפות אחרות, ור' מטרופולין.