מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
נָתַן אֱמוּנָתוֹ לוֹ [ עריכה ]
הבטיח לו.
השורש נתן
השורש נ־ת־ן הוא שורש בודד מגזרת חפ"נ , שאין דומה לו בשפה העברית.
ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית
העברה ברצון מן אחד אל השני
גזרה
גזרת חפ"נ
הופיע לראשונה בלשון
במקרא
נטיות הפעלים [ עריכה ]
נ-ת-ן
עבר
הווה/בינוני
עתיד
ציווי
שם הפועל
קַל
נָתַן
נוֹתֵן
(ב׳ פעוּל: נָתוּן )
יִתֵּן
תֵּן
לָתֵת או לִתֵּן
נִפְעַל
נִתַּן
נִתָּן
יִנָּתֵן
הִנָּתֵן
לְהִנָּתֵן
הִפְעִיל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
הֻפְעַל
-אין-
-אין-
יֻתַּן
-אין-
-אין-
פִּעֵל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
פֻּעַל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
בפי מדקדקי העברית קרוי פועל מיוחד זה "פועל חסר הקצוות", על שום שבחלק מנטיותיו פה"פ או לה"פ נשמטת (ולעתים אף שתיהן), למשל; נָתַתִּי, לָתֵת, תִּתֵּנָּה, נָתַתְּ וכד'...