ברח

בָּרַח

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	ברח
שורש וגזרה	ב־ר־ח, גזרת השלמים, ל"ג
בניין	פָּעַל (קַל)

1. לשון המקרא התרחק במהירות, עפ"ר בכדי שלא ישיגוהו.

   • ”וַיֹּאמַר הָגָר שִׁפְחַת שָׂרַי, אֵי־מִזֶּה בָאת וְאָנָה תֵלֵכִי; וַתֹּאמֶר, מִפְּנֵי שָׂרַי גְּבִרְתִּי אָנֹכִי בֹּרַחַת.“ (בראשית טז, פסוק ח)
   • ”וַיִּשְׁמַע פַּרְעֹה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, וַיְבַקֵּשׁ לַהֲרֹג אֶת מֹשֶׁה; וַיִּבְרַח מֹשֶׁה מִפְּנֵי פַרְעֹה, וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ מִדְיָן וַיֵּשֶׁב עַל הַבְּאֵר.“ (שמות ב, פסוק טו)
   • ”וַיֹּאמֶר דָּוִד לְכָל־עֲבָדָיו אֲשֶׁר־אִתּוֹ בִירוּשָׁלִַם, קוּמוּ וְנִבְרָחָה כִּי לֹא־תִהְיֶה־לָּנוּ פְלֵיטָה מִפְּנֵי אַבְשָׁלוֹם...“ (שמואל ב׳ טו, פסוק יד)
   • ”וַיֹּאמֶר אֲמַצְיָה, אֶל עָמוֹס – חֹזֶה, לֵךְ בְּרַח לְךָ אֶל אֶרֶץ יְהוּדָה; וֶאֱכָל שָׁם לֶחֶם, וְשָׁם תִּנָּבֵא.“ (עמוס ז, פסוק יב)
   • ” וַיָּקָם יוֹנָה לִבְרֹחַ תַּרְשִׁישָׁה, מִלִּפְנֵי יהוה; וַיֵּרֶד יָפוֹ וַיִּמְצָא אֳנִיָּה בָּאָה תַרְשִׁישׁ, וַיִּתֵּן שְׂכָרָהּ וַיֵּרֶד בָּהּ...“ (יונה א, פסוק ג)
   • ”אָנָה אֵלֵךְ מֵרוּחֶךָ; וְאָנָה מִפָּנֶיךָ אֶבְרָח?“ (תהלים קלט, פסוק ז)

2. לשון המקרא חלף במהירות.

   • ”וְיָמַי קַלּוּ מִנִּי רָץ; בָּרְחוּ לֹא רָאוּ טוֹבָה.“ (איוב ט, פסוק כה)
   • ”כְּצִיץ יָצָא וַיִּמָּל; וַיִּבְרַח כַּצֵּל וְלֹא יַעֲמוֹד.“ (איוב יד, פסוק ב)

גיזרון

• המילה קיימת בשפות שנות נוספות המשמעויות דומות - פיניקית: 𐤁𐤓𐤇 (ברח) - עזב, הסתלק; אוגריתית: 𐎁𐎗𐎈 (ברח) - בורח, מתפתל; ערבית: بَرِحَ (בַּרִחַ) -נטש, עזב.

צירופים

• פגע וברח

נגזרות

• בריחה
• בורח
• בורחנות

מילים נרדפות

• נָס
• נמלט

ניגודים

• דלק
• רדף

תרגום

• איטלקית: scappare‏‏‏‏
• אנגלית: run away‏‏‏‏
• גרמנית: wegrennen‏‏‏‏
• הולנדית: weglopen‏, vluchten‏‏‏‏
• יוונית: φεύγω‏‏‏‏ (תעתיק: févgo)
• יפנית: 逃げる‏‏‏‏ (תעתיק: nigeru)
• ספרדית: huir‏‏‏‏
• ערבית: هَرَبَ‏‏‏‏ (תעתיק: הַרַבַּ)
• פולנית: uciekać‏‏‏‏
• צ'כית: utéct‏‏‏‏
• צרפתית: prendre la fuite‏‏‏‏
• רוסית: убегать‏‏‏‏ (תעתיק: ubegátʹ)

ראו גם

• פָּרַח