שי

שַׁי

חפץ המוענק ללא תמורה.
- ”נִדֲרוּ וְשַׁלְּמוּ לַיהוה אֱ‍לֹהֵיכֶם; כָּל־סְבִיבָיו יוֹבִילוּ שַׁי לַמּוֹרָא.“ (תהלים עו, פסוק יב)
- ”עֶרֶב אָשׁוּבָה / וּבְפִי לְךָ שָׁי: / בִּרְכַּת הֶהָרִים / וּבִרְכַּת הַגָּיְא.“ (הַפַּרְפַּר לַפֶּרַח, מאת חיים נחמן ביאליק בזֶמֶרֶשֶׁת)
- "מי רוצה תפוח זהב? –אני! / שיבוא אלי / ואתן לו שי: / תפוזים מן הפרדס שלי, / תפוזים מן הפרדס." (שי מן הפרדס, מאת דתיה בן דור)
- קבלתי מהוריי שי לכבוד החג.
שם פרטי לזכר ולנקבה.

המילה מופיעה שלוש פעמים בלבד במקרא, בפסוק לעיל, בתהלים סח, פסוק ל, ובישעיהו יח, פסוק ז.
מקבילה בערבית: شَيْء (שַׁיא) – דבר

שם פרטי