לפי הדעה המקובלת,[1][2][3] הכפלה מן ע-ו-ף 'טס', כמו עופף: במקור עפעפיים = הריסים של העין (eyelashes), בדימיון לכנפיים המרפרפים של ציפור שמתעופף, כמו ריסי העין שמרפרפים מעלה ומטה.
דעה אחרת: מלבד הוראתו הקשורה בתעופה, לשורש ע־ו־ף הוראה נוספת הקשורה בחושך ותרדמה, כמו במשמעות הראשונה של המילה מעוף, וככל הנראה גם במילה עיפה שמשמעה אף הוא אפלה: ”עֹשֵׂה שַׁחַר עֵיפָה, וְדֹרֵךְ עַל-בָּמֳתֵי אָרֶץ...“ (עמוס ד, פסוק יג). העפעף סוגר על העין וחוסם אור, ובכך גורם להחשכה.
↑ 2.02.1HALOT ערך עפעפים. The Hebrew and Aramaic Lexicon of the Old Testament, by Ludwig Köhler, Walter Baumgartner, Johann Jakob Stamm, Benedikt Hartmann, Ze’Ev Ben-Hayyim, Eduard Yechezkel