עפעף

עַפְעַף

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	עפעף
הגייה^*	Af'af
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ע־ו־ף א
דרך תצורה	משקל קַלְקַל
נטיות	עַפְעַף־; ר׳ עַפְעַפַּיִּם, עַפְעַפֵּי־

לשון המקרא קפלי עור דקים המכסים את העין, סוגרים אותה ומגנים עליה.
- ”וּתְמַהֵרְנָה, וְתִשֶּׂנָה עָלֵינוּ נֶהִי; וְתֵרַדְנָה עֵינֵינוּ דִּמְעָה, וְעַפְעַפֵּינוּ יִזְּלוּ מָיִם.“ (ירמיהו ט, פסוק יז)
- ”אִם־אֶתֵּן שְׁנַת לְעֵינָי; לְעַפְעַפַּי תְּנוּמָה.“ (תהלים קלב, פסוק ד)

לפי הדעה המקובלת,^[1]^[2]^[3] הכפלה מן ע-ו-ף 'טס', כמו עופף: במקור עפעפיים = הריסים של העין (eyelashes), בדימיון לכנפיים המרפרפים של ציפור שמתעופף, כמו ריסי העין שמרפרפים מעלה ומטה.
- דעה אחרת: מלבד הוראתו הקשורה בתעופה, לשורש ע־ו־ף הוראה נוספת הקשורה בחושך ותרדמה, כמו במשמעות הראשונה של המילה מעוף, וככל הנראה גם במילה עיפה שמשמעה אף הוא אפלה: ”עֹשֵׂה שַׁחַר עֵיפָה, וְדֹרֵךְ עַל-בָּמֳתֵי אָרֶץ...“ (עמוס ד, פסוק יג). העפעף סוגר על העין וחוסם אור, ובכך גורם להחשכה.

ביטוי פיוטי 'עפעפי החשר' משמע 'אור השחר', מן ”וְאַל יִרְאֶה בְּעַפְעַפֵּי שָׁחַר“ (איוב ג, פסוק ט), בדימיון לאור שנכנס דרך עפעפי העין.
אולי מקביל לאוגריתית 𐎓𐎔𐎓𐎔 ‏(ʕpʕp, עפּעפּ), אך משמע המילה שנוי במחלוקת.^[2]

ערך בוויקיפדיה: עפעף

↑ מילון יסטרוב.
1 2 HALOT ערך עפעפים. The Hebrew and Aramaic Lexicon of the Old Testament, by Ludwig Köhler, Walter Baumgartner, Johann Jakob Stamm, Benedikt Hartmann, Ze’Ev Ben-Hayyim, Eduard Yechezkel
↑ מילון קליין.

שורש גזור שם מן עַפְעָף