מתון

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מָתוּן[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מתון
הגייה* matun
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש מ־ת־ן
דרך תצורה משקל קָטוּל
נטיות נ׳ מְתוּנָה ר׳ מְתוּנִים, נ"ר מְתוּנוֹת
  1. פועל לאחר מחשבה, ולא במהירות וחפזון.
    • "הֵם אָמְרוּ שְׁלֹשָׁה דְבָרִים – הֱווּ מְתוּנִים בַּדִּין, וְהַעֲמִידוּ תַלְמִידִים הַרְבֵּה, וַעֲשׂוּ סְיָג לַתּוֹרָה." (משנה, מסכת אבותפרק א, משנה א)
    • "אין לך בכל הכרכים מתון יתר מסודמיים וכן מצינו שחזר לוט בכל המקומות ולא מצא מתונא כסדום" (תוספתא, מסכת שבתפרק ז, הלכה כד)
    • היו מתונין בדין כיצד מלמד שיהא אדם מתון בדין שכל המתון בדין -מיושב בדין אבות דרבי נתן פרק א
  2. רגוע שלו ושאנן.
  3. עברית חדשה מי שדעותיו מתחשבות באחר, שאינו מחזיק בעמדות נחרצות או קשות.

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

מִתּוּן[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מיתון
הגייה* mitun
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש מ־ת־ן
דרך תצורה משקל קִטּוּל
נטיות
  1. לשון ימי הביניים השהיה. עשיית פעולות לאט ולאחר מחשבה מספקת.
    • כי היה הדבר פתאום בלי מיתון כי טרם יודע הדבר כמו רגע דבר אל המלך ויקראו סופרי המלך ר' משה אלשיך אסתר פרק ד
    • אז מהלך הירח במתינות לאט לאט..והירח בו מהלכו בחילוף ממזרח למערב נמצא שמהלך הירח במיתון פני משה מסכת ראש השנה פ"ב ה"ז
    • וכל זה ללמדנו שהדבר צריך מיתון ויישוב הדעת הרבה כדי שלא יטעו בדין ספר החינוך מצוה רלג
    • אבל מי שאחזו בולמוס מאכילין אותו מיד השומן עצמו לפי שאין חולי זה סובל מיתון מלהאכיל כסף משנה הלכות מאכלות אסורות פרק יד הל' ט"ז
  2. עברית חדשה תקופת שפל כלכלי. (מצב של) האטה בפעולות הסחר.
    להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
    רשימה של ערכים שיש להוסיף להם משפטים מדגימים תמצאו כאן.

גיזרון[עריכה]

  • השורש מ־ת־ן משמש בעיקר בארמית ומבטא השהיה. ראו בדף מתן בהרחבה, גם קשר למילה המקראית מותן.
  • הפועל מִתֵּן קיים היום כגזירה לאחור.

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: word‏‏‏‏