מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
פרנסה
|
| הגייה* |
parnasa
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
נקבה
|
| שורש |
פ־ר־נ־ס
|
| דרך תצורה |
משקל קַטָּלָה
|
| נטיות |
ר׳ פַּרְנָסוֹת; פַּרְנָסַת־, ר׳ פַּרְנְסוֹת־
|
- צרכים, מה שנזקקים לו.
- עיני כל אליך ישברו ואתה נותן להם את אכלם בעתו (תהילים קמה) ... מלמד שכל אחד ואחד נותן הקב"ה פרנסתו בעתו (כתובות סז ב).
- אספקת צרכי החיים.
- שייר קרקע כל שהוא מתנתו קיימת. וכמה כל שהוא? אמר רב יהודה אמר רב: קרקע כדי פרנסתו (בבא בתרא קמט ב).
- עבודה או עיסוק מהם מרויחים את הכסף לרכישת מה שנזקקים לו.
- צמצום מספר העוסקים בחקלאות מחייב מציאת פרנסות חילופיות לחקלאים ולמתיישבים.
- לשון חז"ל מן פִרְנֵס, כנראה מיוונית phernizo) φερνίζω) 'סיפק, העניק (לאישה בנישואין)'.
|
 ציטוטים בוויקיציטוט: פרנסה |
