עלוב

עָלוּב[עריכה]

לשון חז"ל דל באמצעים, מסכן, מוזנח, מביש ומחפיר.
- לפי תיאורי נוסעים הרובע היה עלוב למדי.
- "מְכוֹרָה שְׁלִי עֲלוּבָה וּמָרָה / לַמֶּלֶךְ אֵין בַּיִת, לַמַּלְכָּה אֵין כֶּתֶר; / רַק אַחַת בַּעוֹלָם אֶת שִׁבְחֵךְ אָמְרָה / וּגְנוּתֵךְ חֶרְפָּתֵךְ כָּל הַיֶּתֶר" (מִשִּׁירֵי אֶרֶץ אַהֲבָתִי, מאת לאה גולדברג)
- רַחֵם עַל צִיּוֹן כִּי הִיא בֵּית חַיֵּינוּ וְלַעֲלוּבַת נֶפֶשׁ תּוֹשִׁיעַ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ. ברכות ההפטרה^[1]
- מדינות רבות באפריקה נמצאות במצב הומניטרי עלוב.
נבזה, שפל ונתעב.
- האדם שמכר לי את המכשיר הלקוי הזה הוא אך נוכל עלוב!
לא מוצלח, כושל.
- עבודת הגימור על הארונית הזאת עלובה למדי.

הפועל עלב השורש מארמית

"עלובה היא מדינתא דאסיא פודגריס ודאיקוטטא בחדא עינא וסניגוריא מקטרג בדיני נפשות " (ויקרא רבה, ויקרא, פרשה ה, ס' ו) (עלובה היא המדינה שרופאה חולה פודגרה, והצופה בעין אחת, וסנגורה מקטרג בדיני נפשות).

השורש ע־ל־ב הוא שורש מגזרת השלמים.