מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
חש אהדה לאחר. כאבו נגע לליבו. פעל להגנתו מצרתו.
” לְמַעַן יָשׁוּב אדני מֵחֲרוֹן אַפּוֹ וְנָתַן לְךָ רַחֲמִים וְרִחַמְךָ וְהִרְבֶּךָ “ (דברים יג , פסוק יח )
”הֲתִשְׁכַּח אִשָּׁה עוּלָהּ מֵרַחֵם בֶּן בִּטְנָהּ “ (ישעיהו מט , פסוק טו )
”בקצפי הכיתיך וברצוני ריחמתיך“ (ישעיהו ס , פסוק י )
”ואתן לכם רחמים ורחם אתכם“ (ירמיהו מב , פסוק יב )
”קֶשֶׁת וְכִידוֹן יַחֲזִיקוּ אַכְזָרִי הוּא וְלֹא יְרַחֵמוּ “ (ירמיהו ו , פסוק כג )
”כְּרַחֵם אָב, עַל-בָּנִים רִחַם יְהוָה, עַל-יְרֵאָיו.“ (תהילים קג , פסוק יג )
לְהִלָּחֵם וּלְהַכּוֹת בָּהֶם לְלֹא רַחֵם
מקראי. מקביל, באותה משמעות, לאוגריתית r-ḥ-m[1] , אכדית rêmu (אין ע באכדית), ארמית רְחַם 'אהב'[2] [3] .
בערבית ובלשון אמהרית רחֲם , ر حم בהוראת - "האיכפתי כלפי ילד".
כאן יש לכתוב את ההגדרה המילונית לערך.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
רחם
הגייה *
re khem
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
ר־ח־ם
דרך תצורה
משקל קֶטֶל
נטיות
ר׳ רְחָמים, רַחֲמי־
איבר במערכת הרביה הנקבית שבתוכו מתפתח העובר .
ערך בוויקיפדיה:
רחם
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
רחם
הגייה *
rakham
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
ר־ח־ם
דרך תצורה
משקל קָטָל
נטיות
ר׳ רָחָמִים
רחם.
עוף דורס ממשפחת הנציים . שייך לקבוצת נשרי העולם הישן יחד עם הנשר , הפרס , והעזניה .
מצרית קדומה אַחֶם, "בָּז". מושאל לדימוטית אֲּחֹם ⲁϧⲱⲙ - בהוראת נשר.
מנדלי מו"ס מצטט מן החכם אבן-עזרא את המסורת בדבר שם ה'רחם' - "היות ובא רחם באו רחמים לעולם" (יש אחרים הגורסים כי "עושה רחמים עם חבריו או עם גוזליו בלבד", ראו - רחֲם, ر حم ).
בפשיטתא ובתרגום יונתן הארמיים קרוי: "שרקרקא " . אונקולוס תרגם ירקרקא. רס"ג מתרגם: "רכֹם" וזאת עפ"י הערבית רקם رَخَم , "עוף-דורס ממשפחת הנשריים".
ההיסטוריון והמילונאי היהודי יוליוס פירסט מצא כי השורש ר-ח-ם מורה בערבית על גיוון צבעים והעוף נקרא כך משום שראשו צהוב, רוב נוצוציו לבנות ואברותיו שחורות. פירסט הסמיך את השורשים השמיים רחם, רקם (מכאן רקמה ), רגם (מכאן ארגמן ).[4]
ערך בוויקיפדיה:
רחם תמונות ומדיה בוויקישיתוף:
רחם
↑ A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, Wilfred G. E. Watson, page 725
↑ מילון יסטרוב .
↑ Comprehensive Aramaic Lexicon .
↑ אלקנה ביליק, עופות במקרא: הרחם. בית מקרא כרך ה, חוברת א-ב (ט-י), ניסן תש"ך.
שם פרטי לזכר.
”ואלה הכהנים והלוים..שכניה רחם מרמות“ (נחמיה יב , פסוקים א – ג )
שם פרטי לזכר.