לדלג לתוכן

רחם

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

רִחֵם גם רִחַם

[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא ריחם
שורש וגזרה ר־ח־ם, גזרת השלמים
בניין פִּעֵל
  1. חש אהדה לאחר. כאבו נגע לליבו. פעל להגנתו מצרתו.
    • ” לְמַעַן יָשׁוּב אדני מֵחֲרוֹן אַפּוֹ וְנָתַן לְךָ רַחֲמִים וְרִחַמְךָ וְהִרְבֶּךָ “ (דברים יג, פסוק יח)
    • ”הֲתִשְׁכַּח אִשָּׁה עוּלָהּ מֵרַחֵם בֶּן בִּטְנָהּ “ (ישעיהו מט, פסוק טו)
    • ”בקצפי הכיתיך וברצוני ריחמתיך“ (ישעיהו ס, פסוק י)
    • ”ואתן לכם רחמים ורחם אתכם“ (ירמיהו מב, פסוק יב)
    • ”קֶשֶׁת וְכִידוֹן יַחֲזִיקוּ אַכְזָרִי הוּא וְלֹא יְרַחֵמוּ (ירמיהו ו, פסוק כג)
    • ”כְּרַחֵם אָב, עַל-בָּנִים רִחַם יְהוָה, עַל-יְרֵאָיו.“ (תהילים קג, פסוק יג)
    • לְהִלָּחֵם וּלְהַכּוֹת בָּהֶם לְלֹא רַחֵם

גיזרון

[עריכה]
  • מקראי. מקביל, באותה משמעות, לאוגריתית r-ḥ-m[1], אכדית rêmu (אין ע באכדית), ארמית רְחַם 'אהב'[2][3].
  • בערבית ובלשון אמהרית רחֲם , ر حم בהוראת - "האיכפתי כלפי ילד".

נגזרות

[עריכה]

צירופים

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

ניגודים

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]

רֻחַם

[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא רוחם
שורש וגזרה ר־ח־םגזרת השלמים,פ"ג,ע"ג
בניין פֻּעַל
  1. כאן יש לכתוב את ההגדרה המילונית לערך.

סעיף זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהשלים אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

גיזרון

[עריכה]

סעיף זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהשלים אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

נגזרות

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

סעיף זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהשלים אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

  • אנגלית: word‏‏‏‏

רֶחֶם

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא רחם
הגייה* rekhem
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ר־ח־ם
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר׳ רְחָמים, רַחֲמי־
  1. איבר במערכת הרביה הנקבית שבתוכו מתפתח העובר.

צירופים

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכה]
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: רחם

רָחָם

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא רחם
הגייה* rakham
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ר־ח־ם
דרך תצורה משקל קָטָל
נטיות ר׳ רָחָמִים
רחם.
  1. לשון המקרא (זואולוגיה) עוף דורס ממשפחת הנציים. שייך לקבוצת נשרי העולם הישן יחד עם הנשר, הפרס, והעזניה.

גזרון

[עריכה]
  • מופיע פעמיים במקרא, ברשימת העופות הטמאים. השם המודרני מבוסס על הזיהוי של רס"ג עם رَخَم (רַכַ'ם), המתבסס כנראה על הדמיון בשם.
  • יש שפירשו את שמו מלשון רחמים,[4] מפני שהוא ידוע כמרחם על צאצאיו.[5] אחרים הציעו לפרש את שמו ע"פ השורש הערבי ر-خ-م בהוראת: בעל כמה צבעים, שרוב גופו לבן אבל כנפי אברותיו שחורות, וגופו לרוב מלוכלך, ולפני הגעתו לבגרות יש לו מופע חום.[6]
  • ייתכן שמקביל למצרית קדומה: ꜥẖm - בז, ומשם לקופטית: ⲁ̀ϧⲱⲙ - עיט.

פירושים נוספים

[עריכה]
  • תרגום השבעים והוולגטה מזהים את "רחם" המקראית עם ברבור.
  • בתלמוד הבבלי (חולין סג ע"א), וכן התרגומים הירושלמיים והפשיטתא מזהים את "רחם" המקראית עם "שרקרקא" - עוף אוכל חרקים, ויש מזהים בהקבלה לערבית شَرَقْرَاق (שַׁרַקְרַאק) עם כחל.[7] ייתכן שזו כוונת אונקלוס המתרגם "ירקרקא".
  • החזקוני מזהה עם "פיאה" (צרפתית: pie‏‏‏‏) - עקעק.

מילים נרדפות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכה]
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: רחם
ויקימינים טקסונומיה בוויקימינים: Neophron percnopterus
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: רחם

סימוכין

[עריכה]
  1. A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, Wilfred G. E. Watson, page 725
  2. מילון יסטרוב.
  3. Comprehensive Aramaic Lexicon.
  4. תלמוד בבלי, חולין סג ע"א.
  5. י' סרי, 'מסורת התרגום של רב סעדיה גאון לשמות העופות הטמאים שבתורה', בתוך: מסורת העוף, בעריכת: ז' עמר, נווה צוף תשס"ד, עמ' 301.
  6. י' סרי, שם. א' ביליק, 'עופות במקרא: הרחם', בית מקרא ה,א-ב (תש"ך).
  7. פירוש ישועדד מרוזיא, ויקרא.

רְחֻם

[עריכה]
  1. שם פרטי לזכר.
    • ”ואלה הכהנים והלוים..שכניה רחם מרמות“ (נחמיה יב, פסוקים אג)

רַחַם

[עריכה]
  1. שם פרטי לזכר.