מופיע פעמיים במקרא, ברשימת העופות הטמאים. השם המודרני מבוסס על הזיהוי של רס"ג עם رَخَم(רַכַ'ם), המתבסס כנראה על הדמיון בשם.
יש שפירשו את שמו מלשון רחמים,[4] מפני שהוא ידוע כמרחם על צאצאיו.[5] אחרים הציעו לפרש את שמו ע"פ השורש הערבי ر-خ-م בהוראת: בעל כמה צבעים, שרוב גופו לבן אבל כנפי אברותיו שחורות, וגופו לרוב מלוכלך, ולפני הגעתו לבגרות יש לו מופע חום.[6]
ייתכן שמקביל למצרית קדומה: ꜥẖm - בז, ומשם לקופטית: ⲁ̀ϧⲱⲙ - עיט.
תרגום השבעים והוולגטה מזהים את "רחם" המקראית עם ברבור.
בתלמוד הבבלי (חולין סג ע"א), וכן התרגומים הירושלמיים והפשיטתא מזהים את "רחם" המקראית עם "שרקרקא" - עוף אוכל חרקים, ויש מזהים בהקבלה לערבית شَرَقْرَاق(שַׁרַקְרַאק) עם כחל.[7] ייתכן שזו כוונת אונקלוס המתרגם "ירקרקא".