שוחה

ערך זה עוסק בשם עצם. לערך העוסק בפועל בהווה שׁוֹחֶה או שֹוֹחֶה; ראו צורת העבר שחה.

שׁוּחָה

בור, חפירה באדמת מישור.
- ”שׁוּחָה עֲמֻקָּה, פִּי זָרוֹת זְעוּם יְהוָה, יפול- (יִפָּל-) שָׁם.“ (משלי כב, פסוק יד)
- ”וְלֹא אָמְרוּ אַיֵּה יְהוָה הַמַּעֲלֶה אֹתָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם הַמּוֹלִיךְ אֹתָנוּ בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ עֲרָבָה וְשׁוּחָה בְּאֶרֶץ צִיָּה וְצַלְמָוֶת בְּאֶרֶץ לֹא-עָבַר בָּהּ אִישׁ וְלֹא-יָשַׁב אָדָם שָׁם“ (ירמיהו ב, פסוק ו)
- ”מה שלא ידענו הוא, שמקום-מגרשנו היה לשעבר שוחה רחבה, מין קערת-אדמה, ששימשה מרכז לבנייה לכל השכון מסביב.“ (גינת חיה, מאת אברהם רגלסון, בפרויקט בן יהודה)
בור חפור משוך לאורך, עשוי כמכשול להולך.
- "כִּי־כָרוּ שׁוּחָה לְלָכְדֵנִי" (ירמיה יח כב)
תעלה שחופרים במלחמה המשמשת מחסה.
* החיילים הסתתרו בשוחות שחפרו לכל אורך החזית.