מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
אהבה
הגייה *
ahava
חלק דיבר
שם־עצם
מין
נקבה
שורש
א־ה־ב
דרך תצורה
משקל קַטְלָה
נטיות
ר׳ אֲהָבוֹת; אַהֲבַת־, ר׳ אַהֲבוֹת־
קבוצה של רגשות וחוויות חמים ואוהדים, המופנים כלפי אדם, חפץ, תחום, רעיון או עניין מופשט אחר; לעתים מיוחד לרגש המבקש קרבה רומנטית לאדם אחר.
”כִּי אִם־שָׁמֹר תִּשְׁמְרוּן אֶת־כָּל־הַמִּצְוָה הַזֹּאת, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם – לַעֲשֹׂתָהּ; לְאַהֲבָה אֶת־יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, לָלֶכֶת בְּכָל־דְּרָכָיו – וּלְדָבְקָה־בוֹ.“ (דברים יא , פסוק כב )
”שִׂנְאָה תְּעוֹרֵר מְדָנִים; וְעַל כָּל־פְּשָׁעִים תְּכַסֶּה אַהֲבָה .“ (משלי י , פסוק יב )
”שִׂימֵנִי כַחוֹתָם־עַל לִבֶּךָ, כַּחוֹתָם עַל־זְרוֹעֶךָ; כִּי־עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה , קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה – רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי אֵשׁ, שַׁלְהֶבֶתְיָה.“ (שיר השירים ח , פסוק ו )
”כָּל אַהֲבָה שֶׁהִיא תְלוּיָה בְדָבָר – בָּטֵל דָּבָר, בְּטֵלָה אַהֲבָה ; וְשֶׁאֵינָהּ תְּלוּיָה בְדָבָר, אֵינָהּ בְּטֵלָה לְעוֹלָם. אֵיזוֹ הִיא אַהֲבָה הַתְּלוּיָה בְדָבָר, זוֹ אַהֲבַת אַמְנוֹן וְתָמָר; וְשֶׁאֵינָהּ תְּלוּיָה בְדָבָר, זוֹ אַהֲבַת דָּוִיד וִיהוֹנָתָן:“ (משנה, מסכת אבות – פרק ה, משנה טז )
”אַהֲבַת אֵל לִי עָרְבָה – / מֵאַהֲבַת נַפְשִׁי נִפְלְאָה; בּוֹ אֶחְשֹׁק, עַד כָּל אַהֲבָה / – בִּלְתִּי אַהְבָתוֹ – אֶשְׂנְאָה!“ (אהבת אלי לי ערבה , מאת אברהם אבן עזרא , בפרויקט בן יהודה )
”וְעוֹד רָז אֶחָד לָךְ אֶתְוַדֶּה: / נַפְשִׁי נִשְׂרְפָה בְלַהֲבָהּ; / אוֹמְרִים, אַהֲבָה יֵשׁ בָּעוֹלָם – / מַה-זֹּאת אַהֲבָה? “ (הַכְנִיסִינִי תַּחַת כְּנָפֵךְ , מאת ח"נ ביאליק , בפרויקט בן יהודה )
מקבילה באוגריתית: 𐎀𐎅𐎁𐎚 (נהגתה בצורה: 'אַהבת' עם סופית ת', בלשון נקבה, שהתקיימה גם בעברית קדומה).[1]
ייתכן והשורש א־ה־ב מקורב לשורש בשפה הארמית י־ה־ב הסובב את המשמעות של "נתינה ", [ דרוש מקור ] כשבפסוק מספר הושע מופיעים שני השורשים בסמיכות מחשידה זה לזו: ”סָר סָבְאָם הַזְנֵה הִזְנוּ אָהֲבוּ ⇿ הֵבוּ קָלוֹן מָגִנֶּיהָ“ (הושע ד , פסוק יח )
מידע נוסף [ עריכה ]
בתאולוגיה יהודית מודרנית, משמש המונח לציון עבודת־האל לשמה; קיום צו אלוהי מתוך ראיית קיומו בתור השכר עצמו.[2] [3]
מילים נרדפות [ עריכה ]
קישורים חיצוניים [ עריכה ]
ערך בוויקיפדיה:
אהבה ציטוטים בוויקיציטוט:
אהבה תמונות ומדיה בוויקישיתוף:
אהבה
הערות שוליים [ עריכה ]
↑ לוחות UT 51 IV, 603
↑ ישעיהו ליבוביץ, אמונתו של הרמב"ם , אוניברסיטה משודרת.
↑ יהושע ברמן, "כל יחיד הוא מלך " בתוך "תכלת" מס' 26, 2007.
השורש אהב
ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית
קרבה רגשית עמוקה
גזרה
גזרת נפ"א
הופיע לראשונה בלשון
המקרא
השורש א-ה-ב הוא שורש מגזרת נפ"א .
נטיות הפעלים [ עריכה ]
א־ה־ב
עבר
הווה/בינוני
עתיד
ציווי
שם הפועל
קַל
אָהַב
אוֹהֵב , אָהוּב
יֹאהַב או יֶאֱהַב
אֱהֹב או אֱהַב
לֶאֱהֹב
נִפְעַל
נֶאֱהַב
נֶאֱהָב
יֵאָהֵב
הֵאָהֵב
לְהֵאָהֵב
הִפְעִיל
הֶאֱהִיב
מַאֲהִיב
יַאֲהִיב
הַאֲהֵב
לְהַאֲהִיב
הֻפְעַל
הָאֳהַב
מָאֳהָב
יָאֳהַב
-אין-
-אין-
פִּעֵל
אִהֵב
מְאַהֵב
יְאַהֵב
אַהֵב
לְאַהֵב
פֻּעַל
אֹהַב
מְאֹהָב
יְאֹהַב
-אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל
הִתְאַהֵב
מִתְאַהֵב
יִתְאַהֵב
הִתְאַהֵב
לְהִתְאַהֵב
בזמן עתיד של בניין קל השורש א-ה-ב ניטה או לפי גזרת נפ"א או לפי גזרת השלמים (במקרא רווח יותר לפי השלמים), דהיינו; יֹאהַב או יֶאֱהַב.
בבניין הופעל התחילית הבאה לפני אהח"ע מנוקדת בקמץ קטן או בקיבוץ, כגון הָעֳמַד, הֻעֲמַד. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 57)[1]
צורת ההפסק של בניין קל בזמן ההווה; אָהֵב .