אהבה

אַהֲבָה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	אהבה
הגייה*	ahava
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	א־ה־ב
דרך תצורה	משקל קַטְלָה
נטיות	ר׳ אֲהָבוֹת; אַהֲבַת־, ר׳ אַהֲבוֹת־

הגיה

---

בעיות בהפעלת קובץ זה? ראו media help.

הפסל "אהבה" של רוברט אינדיאנה, מוזיאון ישראל בירושלים

1. רצון להתקרב ולהתחבר אל מישהו או אל משהו, ובפרט רצון לקרבה רומנטית לאדם אחר. לחלופין, רצון בטובתו ובאושרו של האחר.

   • ”הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלִַם בִּצְבָאוֹת אוֹ בְּאַיְלוֹת הַשָּׂדֶה אִם-תָּעִירוּ וְאִם-תְּעוֹרְרוּ אֶת-הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ“ (שיר השירים ב, פסוק ז)
   • ”שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל לִבֶּךָ כַּחוֹתָם עַל זְרוֹעֶךָ כִּי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶתְיָה“ (שיר השירים ח, פסוק ו)
   • ”שִׂנְאָה תְּעוֹרֵר מְדָנִים וְעַל כָּל פְּשָׁעִים תְּכַסֶּה אַהֲבָה“ (משלי י, פסוק יב)
   • ”כָּל אַהֲבָה שֶׁהִיא תְלוּיָה בְדָבָר – בָּטֵל דָּבָר, בְּטֵלָה אַהֲבָה; וְשֶׁאֵינָהּ תְּלוּיָה בְדָבָר, אֵינָהּ בְּטֵלָה לְעוֹלָם. אֵיזוֹ הִיא אַהֲבָה הַתְּלוּיָה בְדָבָר, זוֹ אַהֲבַת אַמְנוֹן וְתָמָר; וְשֶׁאֵינָהּ תְּלוּיָה בְדָבָר, זוֹ אַהֲבַת דָּוִיד וִיהוֹנָתָן:“ (משנה, מסכת אבות – פרק ה, משנה טז)
   • ”אַהֲבַת אֵל לִי עָרְבָה – / מֵאַהֲבַת נַפְשִׁי נִפְלְאָה; בּוֹ אֶחְשֹׁק, עַד כָּל אַהֲבָה/ – בִּלְתִּי אַהְבָתוֹ – אֶשְׂנְאָה!“ (אהבת אלי לי ערבה, מאת אברהם אבן עזרא, בפרויקט בן יהודה)
   • ”וְעוֹד רָז אֶחָד לָךְ אֶתְוַדֶּה: / נַפְשִׁי נִשְׂרְפָה בְלַהֲבָהּ; / אוֹמְרִים, אַהֲבָה יֵשׁ בָּעוֹלָם – / מַה-זֹּאת אַהֲבָה?“ (הַכְנִיסִינִי תַּחַת כְּנָפֵךְ, מאת ח"נ ביאליק, בפרויקט בן יהודה)

2. עניין בתחום כלשהו או משיכה אליו.

   • אהבתי לכדורגל התחילה כבר בגיל חמש.

3. [יהדות, תאולוגיה] עבודת‏‏־ה' לשמה; קיום צו אלוהי מתוך ראיית קיומו בתור השכר עצמו.^[1]

   • ”מָה יהוה אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה אֶת יהוה אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו וּלְאַהֲבָה אֹתוֹ“ (דברים י, פסוק יב)
   • "והיאך היא הדרך לאהבתו ויראתו? - בשעה שיתבונן האדם במעשיו וברואיו הנפלאים הגדולים, ויראה מהם חכמתו שאין לה ערך ולא קץ - מיד הוא אוהב ומשבח ומפאר ומתאווה תאווה גדולה לידע השם הגדול, כמו שאמר דויד "צָמְאָה נַפְשִׁי לֵאלֹהִים לְאֵל חָי" (תהלים מב, פסוק ג)" (רמב"ם הלכות יסודי התורה ב ב)

גיזרון

• לשון המקרא. השורש א־ה־ב קשור כנראה לשורש י־ה־ב שמשמעו נתינה ^{[דרוש מקור]}
• האגיפטולוג ארנסט ווליס באדג' מצא שבמצרית קדומה מצוייה תיבת הירוגליף מקבילה, בצורת 𓇋𓉔𓃀 א-הבְּ, "ȧ-hb" בהוראת שמחה,צהלה במילונו, מופיעה היא כמקבילה לתיבת "אהב" העברית .
• ישנם חוקרים הגורסים שמשמעות הפועל בהקשר הדתי קשורה לנאמנות - בהקשר של יחסי־ברית רשמיים שאינם בהכרח אישיים. על גישה זו כתב החוקר ויליאם מורן במאמרו “"The Ancient Near Eastern Background of the Love of God in Deuteronomy”". למשל, ד"ר משולם מרגליות כותב:

"יש לשים לב לשני השדות הסמנטיים של מושג האהבה: התחום האישי - שבינו לבינה (כדוגמא הקלאסית בשיר השירים) והתחום הדיפלומטי, שבו משמעותו העיקרית היא נאמנות (loyalty, truce), ונאמנות הדדית: של המלך לנתיניו ושל הנתינים למלכם... במכתבי אל-עמארנה (המאה הי"ד לפנה"ס) נמצאת המילה 'אהבה' בין המונחים המציינים יחסים בין לאומיים... בספר דברים ניכרת היטב העברת המינוח המדיני של נאמנות לברית, כולל 'אהב', אל יחסי הברית בין ה' לבני ישראל; ולכן 'אהב' משמעותו לשמור מצווה, לקיים אותה."^[2]

בגישה זו מתפרשים מספר פסוקים המתייחסים לאהבה, כגון: ”כִּי אֹהֵב הָיָה חִירָם לְדָוִד כָּל הַיָּמִים“ (מלכים א׳ ה, פסוק טו), ”וְכָל יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה אֹהֵב אֶת דָּוִד“ (שמואל א׳ יח, פסוק טז). החוקרים מציעים לפרש באופן זה גם פסוקים העוסקים באהבת העם לאל ”...אָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֵל קַנָּא פֹּקֵד עֲו‍ֹן אָבֹת עַל בָּנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים לְשֹׂנְאָי וְעֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים לְאֹהֲבַי וּלְשֹׁמְרֵי מִצְו‍ֹתָי“ (שמות כ, פסוקים ד – ה) או ”מָה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה אֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו וּלְאַהֲבָה אֹתוֹ“ (דברים י, פסוק יב) ^[3]

צירופים

• אהבה אפלטונית
• אהבה התלויה בדבר
• אהבה חופשית
• אהבה ממבט ראשון
• אהבה מקלקלת את השורה
• אהבה נכזבת
• אהבה עיוורת
• אהבה עצמית
• אהבה שאינה תלויה בדבר
• אהבת אם
• אהבת בצע
• אהבת בשרים
• אהבת חינם
• אהבת נפש
• חולה אהבה
• מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה
• עזה כמוות אהבה
• על כל פשעים תכסה אהבה
• עשה אהבה

נגזרות

• אהבים
• אהבהבים
• אהוב

מילים נרדפות

• אמונה (3)
• חיבה (1)
• חסד (1)
• נטייה (2)

ניגודים

• איבה
• אכזריות
• שנאה
• תיעוב

תרגום

• איטלקית: amore‏‏‏‏
• אירית: grá‏‏‏‏
• אנגלית: love‏‏‏‏
• ארמית: רחימו
• אספרנטו: amo‏‏‏‏
• גרמנית: : Liebe‏‏‏‏
• גרוזינית: სიყვარული‏‏‏‏ (תעתיק: siq̇varuli)
• הודית: प्यार‏‏‏‏ (תעתיק: pyār)
• הולנדית: liefde‏‏‏‏
• הונגרית: szeretet‏‏‏‏
• וייטנמית: tình yêu‏‏‏‏
• זולו: uthando‏‏‏‏
• טורקית: sevgi‏, aşk‏‏‏‏
• טמילית: அன்பு‏‏‏‏ (תעתיק: aṉpu)
• יוונית: αγάπη‏‏‏‏ (תעתיק: agápi)
• יידיש: ליבע‏‏‏‏
• יפנית: 愛‏‏‏‏ (תעתיק: ai)
• כורדית: evîn‏‏‏‏
• לטינית: amor‏‏‏‏
• מלאית: cinta‏‏‏‏
• נורווגית: kjærleik‏‏‏‏
• סווהילית: upendo‏‏‏‏
• סינית: 愛‏‏‏‏ (מנדרינית:ái ; קנטונית: oi3)
• סנסקירית: अनुराग‏‏‏‏ (תעתיק: anurāga)
• ספרדית: amor‏‏‏‏
• ערבית: حب‏‏‏‏ (תעתיק: חֻבּّ)
• פולנית: miłość‏‏‏‏
• פורטוגלית: amor‏‏‏‏
• פינית: rakkaus‏‏‏‏
• פרסית: عشق‏‏‏‏ (תעתיק: עֵשְׁק)
• צ'כית: láska‏‏‏‏
• צרפתית: amour‏‏‏‏
• קוריאנית: 사랑‏‏‏‏ (תעתיק: sarang), 애정‏‏‏‏ (תעתיק: aejeong)
• רומנית: dragoste‏‏‏‏
• רוסית: любовь‏‏‏‏ (תעתיק: ljubóvʹ)
• שוודית: kärlek‏‏‏‏
• תאילנדית: ความรัก‏‏‏‏ (תעתיק: kwaam-rák)

ראו גם

• אלטרואיזם
• ידידות
• עגבים
• רומנטיקה

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: אהבה

ציטוטים בוויקיציטוט: אהבה

טקסט בוויקיטקסט: ביאור:אהבה

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אהבה

• הערך "אהבה" במילון בן־יהודה, מתוך אתר פרוייקט בן־יהודה.
• "אין אהבות שמחות" מאת פנינה גלפז־פלר, על הפועל "אהב" במקרא".
• "עזה כמוות אהבה: אזהרה מקראית" מאת ג'יימס דיימונד, מתוך "תכלת" מס' 44.

הערות שוליים

1. ↑  ישעיהו ליבוביץ, אמונתו של הרמב"ם, אוניברסיטה משודרת.
2. ↑  "הערות למאמר 'אהבת הזולת ואהבת אלקים'" מאת הד"ר משולם מרגליות, מתוך דף שבועי לפרשת דברים תשס"א של אוניברסיטת בר אילן (גיליון מספר 403).
3. ↑  "כל יחיד הוא מלך" מאת יהושע ברמן, מתוך "תכלת" מס' 26.