אהבה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אַהֲבָה[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אהבה
הגייה* ahava
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש א־ה־ב
דרך תצורה משקל קַטְלָה
נטיות ר׳ אֲהָבוֹת; אַהֲבַת־, ר׳ אַהֲבוֹת־
  1. קבוצה של רגשות וחוויות חמים ואוהדים, המופנים כלפי אדם, חפץ, תחום, רעיון או עניין מופשט אחר; לעתים מיוחד לרגש המבקש קרבה רומנטית לאדם אחר.
    • ”כִּי אִם־שָׁמֹר תִּשְׁמְרוּן אֶת־כָּל־הַמִּצְוָה הַזֹּאת, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם – לַעֲשֹׂתָהּ; לְאַהֲבָה אֶת־יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, לָלֶכֶת בְּכָל־דְּרָכָיו – וּלְדָבְקָה־בוֹ.“ (דברים יא, פסוק כב)
    • ”שִׂנְאָה תְּעוֹרֵר מְדָנִים; וְעַל כָּל־פְּשָׁעִים תְּכַסֶּה אַהֲבָה.“ (משלי י, פסוק יב)
    • ”שִׂימֵנִי כַחוֹתָם־עַל לִבֶּךָ, כַּחוֹתָם עַל־זְרוֹעֶךָ; כִּי־עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה, קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה – רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי אֵשׁ, שַׁלְהֶבֶתְיָה.“ (שיר השירים ח, פסוק ו)
    • ”כָּל אַהֲבָה שֶׁהִיא תְלוּיָה בְדָבָר – בָּטֵל דָּבָר, בְּטֵלָה אַהֲבָה; וְשֶׁאֵינָהּ תְּלוּיָה בְדָבָר, אֵינָהּ בְּטֵלָה לְעוֹלָם. אֵיזוֹ הִיא אַהֲבָה הַתְּלוּיָה בְדָבָר, זוֹ אַהֲבַת אַמְנוֹן וְתָמָר; וְשֶׁאֵינָהּ תְּלוּיָה בְדָבָר, זוֹ אַהֲבַת דָּוִיד וִיהוֹנָתָן:“ (משנה, מסכת אבותפרק ה, משנה טז)
    • אַהֲבַת אֵל לִי עָרְבָה – / מֵאַהֲבַת נַפְשִׁי נִפְלְאָה; בּוֹ אֶחְשֹׁק, עַד כָּל אַהֲבָה/ – בִּלְתִּי אַהְבָתוֹ – אֶשְׂנְאָה!“ (אהבת אלי לי ערבה, מאת אברהם אבן עזרא, בפרויקט בן יהודה)
    • ”וְעוֹד רָז אֶחָד לָךְ אֶתְוַדֶּה: / נַפְשִׁי נִשְׂרְפָה בְלַהֲבָהּ; / אוֹמְרִים, אַהֲבָה יֵשׁ בָּעוֹלָם – / מַה-זֹּאת אַהֲבָה? (הַכְנִיסִינִי תַּחַת כְּנָפֵךְ, מאת ח"נ ביאליק, בפרויקט בן יהודה)

גזרון[עריכה]

  • מקבילה באוגריתית: 𐎀𐎅𐎁𐎚 (אַהבת, בסיומת ת' נקבה שהתקיימה גם בעברית קדומה).[1]
  • ייתכן והשורש א־ה־ב מקורב לשורש בשפה הארמית י־ה־ב הסובב את המשמעות של "נתינה".[דרוש מקור]

מידע נוסף[עריכה]

בתאולוגיה יהודית מודרנית, משמש המונח לציון עבודת‏‏־האל לשמה; קיום צו אלוהי מתוך ראיית קיומו בתור השכר עצמו.[2][3]

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

   חיבה
  • איטלקית: amore‏‏‏‏
  • אירית: grá‏‏‏‏
  • אנגלית: love‏‏‏‏
  • ארמית: רחימו
  • אספרנטו: amo‏‏‏‏
  • גרמנית: : Liebe‏‏‏‏
  • גרוזינית: სიყვარული‏‏‏‏ (תעתיק: siq̇varuli)
  • הודית: प्यार‏‏‏‏ (תעתיק: pyār)
  • הולנדית: liefde‏‏‏‏
  • הונגרית: szeretet‏‏‏‏
  • וייטנמית: tình yêu‏‏‏‏
  • זולו: uthando‏‏‏‏
  • טורקית: sevgi‏, aşk‏‏‏‏
  • טמילית: அன்பு‏‏‏‏ (תעתיק: aṉpu)
  • יוונית: αγάπη‏‏‏‏ (תעתיק: agápi)
  • יידיש: ליבע‏‏‏‏
  • יפנית: ‏‏‏‏ (תעתיק: ai)
  • כורדית: evîn‏‏‏‏
  • לטינית: amor‏‏‏‏
  • מלאית: cinta‏‏‏‏
  • נורווגית: kjærleik‏‏‏‏
  • סווהילית: upendo‏‏‏‏
  • סינית: ‏‏‏‏ (מנדרינית:ái ; קנטונית: oi3)
  • סנסקירית: अनुराग‏‏‏‏ (תעתיק: anurāga)
  • ספרדית: amor‏‏‏‏
  • ערבית: حب‏‏‏‏ (תעתיק: חֻבּّ)
  • פולנית: miłość‏‏‏‏
  • פורטוגלית: amor‏‏‏‏
  • פינית: rakkaus‏‏‏‏
  • פרסית: عشق‏‏‏‏ (תעתיק: עֵשְׁק)
  • צ'כית: láska‏‏‏‏
  • צרפתית: amour‏‏‏‏
  • קוריאנית: 사랑‏‏‏‏ (תעתיק: sarang), 애정‏‏‏‏ (תעתיק: aejeong)
  • רומנית: dragoste‏‏‏‏
  • רוסית: любовь‏‏‏‏ (תעתיק: ljubóvʹ)
  • שוודית: kärlek‏‏‏‏
  • תאילנדית: ความรัก‏‏‏‏ (תעתיק: kwaam-rák)

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: אהבה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: אהבה
ויקיטקסט טקסט בוויקיטקסט: ביאור:אהבה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אהבה

הערות שוליים[עריכה]

  1. לוחות UT 51 IV, 603
  2. ישעיהו ליבוביץ, אמונתו של הרמב"ם, אוניברסיטה משודרת.
  3. יהושע ברמן, "כל יחיד הוא מלך" בתוך "תכלת" מס' 26, 2007.


השורש אהב
ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית קרבה רגשית עמוקה
גזרה גזרת נפ"א
הופיע לראשונה בלשון המקרא

השורש א-ה-ב הוא שורש מגזרת נפ"א.

נטיות הפעלים[עריכה]

א־ה־ב עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל אָהַב אוֹהֵב, אָהוּב יֹאהַב או יֶאֱהַב אֱהֹב או אֱהַב לֶאֱהֹב
נִפְעַל נֶאֱהַב נֶאֱהָב יֵאָהֵב הֵאָהֵב לְהֵאָהֵב
הִפְעִיל הֶאֱהִיב מַאֲהִיב יַאֲהִיב הַאֲהֵב לְהַאֲהִיב
הֻפְעַל הָאֳהַב מָאֳהָב יָאֳהַב -אין- -אין-
פִּעֵל אִהֵב מְאַהֵב יְאַהֵב אַהֵב לְאַהֵב
פֻּעַל אֹהַב מְאֹהָב יְאֹהַב -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְאַהֵב מִתְאַהֵב יִתְאַהֵב הִתְאַהֵב לְהִתְאַהֵב

הערות[עריכה]

  • בזמן עתיד של בניין קל השורש א-ה-ב ניטה או לפי גזרת נפ"א או לפי גזרת השלמים (במקרא רווח יותר לפי השלמים), דהיינו; יֹאהַב או יֶאֱהַב.
  • בבניין הופעל התחילית הבאה לפני אהח"ע מנוקדת בקמץ קטן או בקיבוץ, כגון הָעֳמַד, הֻעֲמַד. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 57)[1]
  • צורת ההפסק של בניין קל בזמן ההווה; אָהֵב.