מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | בכור |
| הגייה* | bekhor |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ב־כ־ר |
| דרך תצורה | משקל קְטוֹל |
| נטיות | ר׳ בְּכוֹרִים |
- הצאצא הראשון של אדם, בעל חיים, ואף צמח.
- ”כִּי אֶת הַבְּכֹר בֶּן הַשְּׂנוּאָה יַכִּיר לָתֶת לוֹ פִּי שְׁנַיִם בְּכֹל אֲשֶׁר יִמָּצֵא לוֹ כִּי הוּא רֵאשִׁית אֹנוֹ לוֹ מִשְׁפַּט הַבְּכֹרָה.“ (דברים כא, פסוק יז)
- ”וּבְנֵי רְאוּבֵן בְּכוֹר יִשְׂרָאֵל כִּי הוּא הַבְּכוֹר וּבְחַלְּלוֹ יְצוּעֵי אָבִיו נִתְּנָה בְּכֹרָתוֹ לִבְנֵי יוֹסֵף בֶּן יִשְׂרָאֵל וְלֹא לְהִתְיַחֵשׂ לַבְּכֹרָה.“ (דברי הימים א׳ ה, פסוק א)
- השורש ב־כ־ר קיים בשפות שמיות נוספות - אכדית: bukru, אוגריתית: 𐎁𐎋𐎗 (בכר), דרום-ערבית: 𐩨𐩫𐩧 (בכר) - בן בכור. אמהרית: በኩር (bäkurə) - ראשון. השוו גם סורית: ܒܵܟܹܪ (בָּכִּר) - להגיע ראשון, ערבית: بَكَرَ (בַּכַּרַ) - להגיע מוקדם, להשכים.
 ערך בוויקיפדיה: בכור |
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | ביכור |
| הגייה* | bikur |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ב־כ־ר |
| דרך תצורה | משקל קִטּוּל |
| נטיות | ר׳ בִּכּורִים; ס"ר בִּכּוּרֵי־ |
- הפרי הראשון לגדול על העץ.
- ”אַלְלַי לִי כִּי הָיִיתִי כְּאָסְפֵּי-קַיִץ כְּעֹלְלֹת בָּצִיר אֵין-אֶשְׁכּוֹל לֶאֱכוֹל בִּכּוּרָה אִוְּתָה נַפְשִׁי.“ (מיכה ז, פסוק א)
- החקלאי שמח כשראה את הביכורים.
- בהשאלה: ציון/הגדרת הראשון בסדר העדיפויות (העדפה).
- שם פעולה מן הפועל ביכר הנושא שתי משמעויות.
ערך בוויקיפדיה: בכור