דוד

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דּוֹד[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא דוד
הגייה* dod
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ד־ו־ד
דרך תצורה משקל קוֹל
נטיות נ׳ דּוֹדָה, ר׳ דּוֹדִים
  1. אדם הקשור בקשר משפחתי כאחי אחד ההורים, או בן הזוג של אחד כזה.
    • ”וְשֵׁם אֵשֶׁת שָׁאוּל אֲחִינֹעַם בַּת-אֲחִימָעַץ וְשֵׁם שַׂר-צְבָאוֹ אֲבִינֵר בֶּן-נֵר דּוֹד שָׁאוּל“ (שמואל א׳ יד, פסוק נ)
  2. לשון המקרא אדם הקשור בקשר אהבה.
    • ”עָנָה דוֹדִי וְאָמַר לִי קוּמִי לָךְ רַעְיָתִי יָפָתִי וּלְכִי-לָךְ“ (שיר השירים ב, פסוק י)
  3. לשון המקרא רגש האהבה. דודים
    • "שָׁם אֶתֵּן אֶת דֹּדַּי לָךְ" (שה"ש)
    • "וְהִנֵה עִתֵּךְ עֵת דֹּדִּים" (יחזקאל ט"ז ח)

גזרון[עריכה]

  • אכדית: דָאַדֻ, אהוּב.

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

אחי אחד ההורים

  • אנגלית: uncle‏‏‏‏
  • גרמנית: Onkel‏‏‏‏
  • ספרדית: tío‏‏‏‏
  • ערבית: عم‏‏‏‏ (תעתיק: עם) (אחי האב), خال‏‏‏‏ (תעתיק: ח'אל) (אחי האם),
  • צרפתית: oncle‏‏‏‏
  • רוסית: дядя‏‏‏‏

קישורים חיצוניים[עריכה]

דּוּד[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא דוד
הגייה* dud
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות ר׳ דְּוָדִים; דּוּד־, ר׳ דּוּדֵי־
דוד
  1. לשון המקרא מכל גדול להרתחת מים, לצרכי חימום או בישול.
    • ”וְהִכָּה בַכִּיּוֹר אוֹ בַדּוּד אוֹ בַקַּלַּחַת אוֹ בַפָּרוּר כֹּל אֲשֶׁר יַעֲלֶה הַמַּזְלֵג יִקַּח הַכֹּהֵן בּוֹ כָּכָה יַעֲשׂוּ לְכָל-יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים שָׁם בְּשִׁלֹה“ (שמואל א׳ ב, פסוק יד)

גיזרון[עריכה]

  • השורש של דוד 'מכל להרתחה' קרוב אל זוד 'רתח', משם הזיד, נזיד.[1]
  • מקביל לאכדית דוּדֻ dūdu 'סיר לבישול', אוגריתית dd 𐎄𐎄 'מכל או קדירה'.[2]

מידע נוסף[עריכה]

  • ועד הלשון העברית, מילון למונחי תברואה: הבראת מעונות, תרפ"ח (1928).

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: boiler‏‏‏‏

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: דוודים

דָּוִד[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא דויד
הגייה* david
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ד־ו־ד
דרך תצורה
נטיות
  1. שם פרטי לזכר.
    • ”וְעָבְדוּ אֵת יהוה אֱלֹהֵיהֶם וְאֵת דָּוִד מַלְכָּם אֲשֶׁר אָקִים לָהֶם“ (ירמיהו ל, פסוק ט)

גזרון[עריכה]

  • קאסוטו ובנימין מזר מצאו בתעודות חיצוניות למקרא כי תיבת "דֲוִוידו(ם)" (dāwidu(m קיימת אצל השבטים הנודדים-שמיים-מערביים ממארי של המאה ה־18 לפנה"ס בהוראת "ראש שבט"; מאוחר יותר גם בהוראת "שר-הצבא-בשירותו-של-מושל".[3] טור־סיני אף מוסיף שזמרילם מלך מארי הכה את ה-"דווידום" של בני אמינא (שבטים שמיים שישבו סמוך לפרת). במצבת מישע של מלך מואב מופיעה תיבת "דודה" (אשב. משמ. את. אראל. דודה), כנראה בהוראה שלעיל, קרי - (שריד, מאוחסן בארון) של אב קדמון או ראש שבט.[4]

צירופים[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: David‏‏‏‏
  • גרמנית: David‏‏‏‏
  • ספרדית: David‏‏‏‏

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: דויד

סימוכין[עריכה]

  1. מילון יסטרוב.
  2. A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, Wilfred G. E. Watson, page 262
  3. משה דוד קאסוטו, אנציקלופדיה מקראית: אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו. ירושלים, מוסד ביאליק , תשי"ד-1954. כרך ב', עמ' 629.
  4. לשוננו: כתב-עת לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה, כרך ט"ו, תש"ז.