דוד

דּוֹד

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	דוד
הגייה*	dod
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ד־ו־ד
דרך תצורה	משקל קוֹל
נטיות	נ׳ דּוֹדָה, ר׳ דּוֹדִים

1. אדם הקשור בקשר משפחתי כאחי אחד ההורים, או בן הזוג של אחד כזה.

   • ”וְשֵׁם אֵשֶׁת שָׁאוּל אֲחִינֹעַם בַּת-אֲחִימָעַץ וְשֵׁם שַׂר-צְבָאוֹ אֲבִינֵר בֶּן-נֵר דּוֹד שָׁאוּל“ (שמואל א׳ יד, פסוק נ)

2. לשון המקרא אדם הקשור בקשר אהבה.

   • ”עָנָה דוֹדִי וְאָמַר לִי קוּמִי לָךְ רַעְיָתִי יָפָתִי וּלְכִי-לָךְ“ (שיר השירים ב, פסוק י)

3. לשון המקרא רגש האהבה. דודים

   • "שָׁם אֶתֵּן אֶת דֹּדַּי לָךְ" (שה"ש)
   • "וְהִנֵה עִתֵּךְ עֵת דֹּדִּים" (יחזקאל ט"ז ח)

גזרון

• אכדית: דָאַדֻ, אהוּב.

צירופים

• אני לדודי ודודי לי
• בן דוד
• הדוד סם
• עת דודים

נגזרות

• דודן

ניגודים

• אַחְיָן

תרגום

אחי אחד ההורים

אנגלית: uncle‏‏‏‏ גרמנית: Onkel‏‏‏‏ ספרדית: tío‏‏‏‏

ערבית: عم‏‏‏‏ (תעתיק: עם) (אחי האב), خال‏‏‏‏ (תעתיק: ח'אל) (אחי האם), צרפתית: oncle‏‏‏‏ רוסית: дядя‏‏‏‏

קישורים חיצוניים

• יעקב עציון, "אצל הדודה והדוד (לפרשת אחרי מות – קדושים)". ‏השפה העברית‏

דּוּד

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	דוד
הגייה*	dud
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות	ר׳ דְּוָדִים; דּוּד־, ר׳ דּוּדֵי־

דוד

1. לשון המקרא מכל גדול להרתחת מים, לצרכי חימום או בישול.

   • ”וְהִכָּה בַכִּיּוֹר אוֹ בַדּוּד אוֹ בַקַּלַּחַת אוֹ בַפָּרוּר כֹּל אֲשֶׁר יַעֲלֶה הַמַּזְלֵג יִקַּח הַכֹּהֵן בּוֹ כָּכָה יַעֲשׂוּ לְכָל-יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים שָׁם בְּשִׁלֹה“ (שמואל א׳ ב, פסוק יד)

גיזרון

• השורש של דוד 'מכל להרתחה' קרוב אל זוד 'רתח', משם הזיד, נזיד.
• מקביל לאכדית דוּדֻ dūdu 'סיר לבישול', אוגריתית dd 𐎄𐎄 'מכל או קדירה'.

מידע נוסף

• ועד הלשון העברית, מילון למונחי תברואה: הבראת מעונות, תרפ"ח (1928).

צירופים

• דוד חשמל
• דוד שמש
• דוד קיטור
• דוד חימום
• דוד מים
• דוד כביסה

מילים נרדפות

• יורה
• קלחת

תרגום

• אנגלית: boiler‏‏‏‏

קישורים חיצוניים

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: דוודים

דָּוִד

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	דויד
הגייה*	david
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ד־ו־ד
דרך תצורה	משקל קָטִיל
נטיות

דויד ע"פ מיכאלאנג'לו

1. שם פרטי לזכר.

   • ”וְעָבְדוּ אֵת יהוה אֱלֹהֵיהֶם וְאֵת דָּוִד מַלְכָּם אֲשֶׁר אָקִים לָהֶם“ (ירמיהו ל, פסוק ט)

גזרון

• קאסוטו ובנימין מזר מצאו בתעודות חיצוניות למקרא כי תיבת "דֲוִוידו(ם)" (dāwidu(m קיימת אצל השבטים הנודדים-שמיים-מערביים ממארי של המאה ה־18 לפנה"ס בהוראת "ראש שבט"; מאוחר יותר גם בהוראת "שר-הצבא-בשירותו-של-מושל". טור־סיני אף מוסיף שזמרילם מלך מארי הכה את ה-"דווידום" של בני אמינא (שבטים שמיים שישבו סמוך לפרת). במצבת מישע של מלך מואב מופיעה תיבת "דודה" (אשב. משמ. את. אראל. דודה), כנראה בהוראה שלעיל, קרי - (שריד, מאוחסן בארון) של אב קדמון או ראש שבט.
• ”וַיֹּ֗אמֶר עֶשֶׂר־יָד֨וֹת לִ֣י בַמֶּלֶךְ֘ וְגַם־בְּדָוִד֘ אֲנִ֣י??? מִמְּךָ֒ וּמַדּ֙וּעַ֙ הֱקִלֹּתַ֔נִי וְלֹא־הָיָ֨ה דְבָרִ֥י רִאשׁ֛וֹן “ (שמואל ב׳ יט, פסוק מד) בפסוק זה חלה כנראה שגיאת מעתיק ויש לקרוא כתרגום השבעים, במקום המילה "דוד" - "בכור".

צירופים

• בן דוד
• מגן דוד
• עיר דוד

תרגום

אנגלית: David‏‏‏‏ גרמנית: David‏‏‏‏ ספרדית: David‏‏‏‏

ערבית: داوود‏‏‏‏ צרפתית: David‏‏‏‏ רוסית: Давид‏‏‏‏

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: דויד