דוד

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דּוֹד[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא דוד
הגייה* dod
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה משקל קוֹל
נטיות נ׳ דּוֹדָה, ר׳ דּוֹדִים
  1. אדם הקשור בקשר משפחתי כאחי אחד ההורים, או בן הזוג של אחד כזה.
    • ”וְשֵׁם אֵשֶׁת שָׁאוּל אֲחִינֹעַם בַּת-אֲחִימָעַץ וְשֵׁם שַׂר-צְבָאוֹ אֲבִינֵר בֶּן-נֵר דּוֹד שָׁאוּל“ (שמואל א׳ יד, פסוק נ)
  2. לשון המקראאדם הקשור בקשר אהבה אהוב אוהב
    • ”עָנָה דוֹדִי וְאָמַר לִי קוּמִי לָךְ רַעְיָתִי יָפָתִי וּלְכִי-לָךְ“ (שיר השירים ב, פסוק י)
  3. לשון המקרא רגש האהבה. דודים
    • "שָׁם אֶתֵּן אֶת דֹּדַּי לָךְ" (שה"ש)
    • "וְהִנֵה עִתֵּךְ עֵת דֹּדִּים" (יחזקאל ט"ז ח)

גזרון[עריכה]

  • אכדית: דָאַדֻ, אהוּב.

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

אחי אחד ההורים

  • אנגלית: uncle‏‏‏‏
  • גרמנית: Onkel‏‏‏‏
  • ספרדית: tío‏‏‏‏
  • ערבית: عم‏‏‏‏ (תעתיק: עם) (אחי האב), خال‏‏‏‏ (תעתיק: ח'אל) (אחי האם),
  • צרפתית: oncle‏‏‏‏
  • רוסית: дядя‏‏‏‏

קישורים חיצוניים[עריכה]

דּוּד[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא דוד
הגייה* dud
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות ר׳ דְּוָדִים; דּוּד־, ר׳ דּוּדֵי־
דוד לבישול
  1. לשון המקרא סיר גדול לבישול, המונח על כיריים עם אש גלויה.
    • ”וְהִכָּה בַכִּיּוֹר אוֹ בַדּוּד אוֹ בַקַּלַּחַת אוֹ בַפָּרוּר כֹּל אֲשֶׁר יַעֲלֶה הַמַּזְלֵג יִקַּח הַכֹּהֵן בּוֹ כָּכָה יַעֲשׂוּ לְכָל-יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים שָׁם בְּשִׁלֹה“ (שמואל א׳ ב, פסוק יד)
  2. מכל גדול דמוי חבית לאגירת נוזלים.

גיזרון[עריכה]

  • ועד הלשון העברית, מילון למונחי תברואה: הבראת מעונות, תרפ"ח (1928).

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: דודי בישול

דָּוִד[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא דויד
הגייה* david
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות
  1. שם פרטי לזכר.
    • ”וְעָבְדוּ אֵת יהוה אֱלֹהֵיהֶם וְאֵת דָּוִד מַלְכָּם אֲשֶׁר אָקִים לָהֶם“ (ירמיהו ל, פסוק ט)

גזרון[עריכה]

  • קאסוטו ובנימין מזר מצאו בתעודות חיצוניות למקרא כי תיבת "דֲוִוידו(ם)" (dāwidu(m קיימת אצל השבטים הנודדים-שמיים-מערביים ממארי של המאה ה־18 לפנה"ס בהוראת "ראש שבט"; מאוחר יותר גם בהוראת "שר-הצבא-בשירותו-של-מושל".[1] טור־סיני אף מוסיף שזמרילם מלך מארי הכה את ה-"דווידום" של בני אמינא (שבטים שמיים שישבו סמוך לפרת). במצבת מישע של מלך מואב מופיעה תיבת "דודה" (אשב. משמ. את. אראל. דודה), כנראה בהוראה שלעיל, קרי - (שריד, מאוחסן בארון) של אב קדמון או ראש שבט.[2]

צירופים[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: David‏‏‏‏
  • גרמנית: David‏‏‏‏
  • ספרדית: David‏‏‏‏

סימוכין[עריכה]

  1. משה דוד קאסוטו, אנציקלופדיה מקראית: אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו. ירושלים, מוסד ביאליק , תשי"ד-1954. כרך ב', עמ' 629.
  2. לשוננו: כתב-עת לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה, כרך ט"ו, תש"ז.