אחין
אַחְיָן
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | אחיין |
| הגייה* | akhyan |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | א־ח־י/ה |
| דרך תצורה | משקל קַטְלָן |
| נטיות | אַחְיַן־; נ׳ אַחְיָנִית; ר׳ אַחְיָנִים, אַחְיָנֵי־; נ"ר אַחְיָנִיּוֹת |
גיזרון
[עריכה]- המילה מופיעה במקרא כשם פרטי: ”וַיִּהְיוּ בְּנֵי שְׁמִידָע אַחְיָן וָשֶׁכֶם וְלִקְחִי וַאֲנִיעָם“ (דברי הימים א׳ ז, פסוק יט). המילה הוצעה על ידי ועד הלשון במשמעות נכד האח, אך נקלטה במשמעות הנוכחית מאז ועד היום.
מילים נרדפות
[עריכה]ניגודים
[עריכה]תרגום
[עריכה]- אנגלית: nephew