הזיד

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הֵזִיד[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא הזיד
שורש וגזרה ז־י־ד או ז־ו־ד
בניין הִפְעִיל
  1. לשון המקרא עשה מעשה רע בכוונה ובמודעות
    • ”וְכִי יָזִד אִישׁ עַל רֵעֵהוּ לְהָרְגוֹ בְעָרְמָה מֵעִם מִזְבְּחִי תִּקָּחֶנּוּ לָמוּת“ (שמות כא, פסוק יד)
    • ”וְכָל הָעָם יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּ וְלֹא יְזִידוּן עוֹד“ (דברים יז, פסוק יג)
    • ”אַךְ הַנָּבִיא אֲשֶׁר יָזִיד לְדַבֵּר דָּבָר בִּשְׁמִי אֵת אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִיו לְדַבֵּר..וּמֵת הַנָּבִיא הַהוּא“ (דברים יח, פסוק כ)
    • ”וְהֵם וַאֲבֹתֵינוּ הֵזִידוּ וַיַּקְשׁוּ אֶת עָרְפָּם וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל מִצְו‍ֹתֶיךָ“ (נחמיה ט, פסוק טז)
    • ”האוכל תרומת חמץ בפסח בשוגג משלם קרן וחומש במזיד פטור מתשלומים ומדמי עצים“ (משנה, מסכת פסחיםפרק ב, משנה ד)
    • הזיד במעילה רבי אומר במיתה וחכמים אומרים בלא תעשה“ (תוספתא, מסכת זבחיםפרק יב, הלכה יז)

גיזרון[עריכה]

  • המשמע הבסיסי של השורש ז-י-ד (או ז-ו-ד) הוא 'רתח' (כמו הפעיל: הֵזִיד ב 'הרתיח, בישל נזיד': ”וַיָּזֶד יַעֲקֹב נָזִיד“ (בראשית כה, פסוק כט)).
  • מאחר שמים רותחים עולים על גדותיהם, באנלוגיה הפועל, כאשר הוא מתייחס לבן אדם, רכש את המשמע 'עלה על גדותיו', כלומר 'החציף פנים, פעל באופן חצוף בלי לשמוע': ”וַיֹּאמֶר יְהוָה ... לֹא תַעֲלוּ. ... וְלֹא שְׁמַעְתֶּם ... וַתָּזִדוּ וַתַּעֲלוּ“ (דברים א, פסוקים מבמג). ומשם 'פעל רע בכוונה, במזיד, בזדון'.
  • זוד 'רתח' קרוב אל דוּד 'מְכָל להרתחת מים'.[1]

מידע נוסף[עריכה]

  • שורש ז-י-ד או ז-ו-ד: כמה מילונים לא מפרידים ביניהם, אך כנראה שורש זה 'רתח'\'פעל בזדון' במדויק ז-י-ד (כמו המקבילים בארמית זידנה[2] וערבית ‫زَيَّدَ‬ (זַיַּדַ)), בניגוד לשורש לא קשור ז-ו-ד (שורש של מזוודה) במשמע בסיסי 'צידה לדרך' וקשור לצורה ארמית של צידה (כמו המקבילים בארמית זוודא[3] וערבית ‫زَوَّدَ‬ (זַוַודַ) 'סיפק צידה, ציוד').
  • לפי HALOT[4], המשמע המקורי 'רתח', במובן 'כעס' (בן אדם שרותח = כועס מאוד, בדומה לאנגלית 'boil with anger'), מופיע בפסוק ”וְכִי יָזִד אִישׁ עַל רֵעֵהוּ לְהָרְגוֹ“ (שמות כא, פסוק יד) = 'ואם איש כועס מאוד על רעהו עד שהורג אותו".
  • מאותו משמע הבסיסי 'רתח' של השורש زيد (זיד), השפה הערבית הסיקה מהרעיון של 'מים רותחים עולים על גדותיהם' את המשמע ‫زائِد‬ (זַאִד) 'עודף, מופרז', ‫زَيَّدَ‬ (זַיַּדַ) 'הגדיל, הרחיב'[4].

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]


השורש זוד

קטגוריה:זוד (שורש)

הֵזִיד ב[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא הזיד
שורש וגזרה ז־ו־ד
בניין הִפְעִיל
  1. לשון המקרא הרתיח, בישל. בפרט, בישל נזיד
    • ”וַיָּזֶד יַעֲקֹב נָזִיד וַיָּבֹא עֵשָׂו מִן הַשָּׂדֶה וְהוּא עָיֵף“ (בראשית כה, פסוק כט)

גיזרון[עריכה]

  • מהשורש ז-י-ד (לפעמים ז-ו-ד) שמשמעו הבסיסי 'רתח', משם הזיד 'הרתיח'. בהשאלה, כנגזרת ממשמע זה ראו הֵזִיד א 'החציף פנים, פעל רע בכוונה' כאשר הפועל מתייחס לאופי של בן אדם.
  • הפועל מופיע פעם אחת במקרא השורש ז־ו־ד או נ־ז־ד (מפרשים)

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]


השורש פעל
  • הערה: לקטגוריה זו עלולים להגיע ערכים שקטגוריית השורש שלהם לא הוסדרה כראוי!

ז.מ.נ.

  1. מילון יסטרוב.
  2. CAL.
  3. CAL.
  4. 4.0 4.1 HALOT ערך זיד. The Hebrew and Aramaic Lexicon of the Old Testament, by Ludwig Köhler, Walter Baumgartner, Johann Jakob Stamm, Benedikt Hartmann, Ze’Ev Ben-Hayyim, Eduard Yechezkel