דודן

דּוֹדָן

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	דודן
הגייה*	dodan
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ד־ו־ד
דרך תצורה	משקל קַטְלָן דוד + ־ָן
נטיות	נ׳ דּוֹדָנִית, ר׳ דּוֹדָנִים דּוֹדָנִיוֹת

1. לשון חז"ל [ארכאי] קרוב משפחה מן הדוד ולמטה, עפ"ר בן דוד.

   • ”רַבִּי סִימוֹן אָמַר – דּוֹדָנִים שֶׁהֵם בְּנֵי דוֹדִין שֶׁל יִשְׂרָאֵל, רוֹדָנִים שֶׁהֵן בָּאִים וְרוֹדִין אוֹתָם.“ (בראשית רבה, פרשה לז, סימן א)
   • ”מחצר מערלישר כולה השאיר הצורר הנאצי רבנית קשישה אחת, דודן המתגורר בברוקלין, ודודן רחוק ומנוכר לחסידות המתגורר בישראל.“ (בלום, מי אם לא בלום, מאת אדם ברוך, בפרויקט בן יהודה)
   • ”עד ארוחת הצהרים בקר ניקולי את חשבונותיו של זקן הכפר הריאַזַנִי, הנוגעים לאחוזת דודן אשתו.“ (מלחמה ושלום, מאת לב טולסטוי, בפרויקט בן יהודה)

גיזרון

• הפירוש התקבע בעקבות אטימולוגיה עממית על המילה המקראית ”וּבְנֵי יָוָן אֱלִישָׁה וְתַרְשִׁישׁ כִּתִּים וְדֹדָנִים.“ (בראשית י, פסוק ד) שמקיימת חילוף כתיב עם רודנים שבדברי הימים.

תרגום

• אנגלית: cousin‏‏‏‏