לדלג לתוכן

אחור

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

אִחוּר

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא איחור
הגייה* ikhur
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש א־ח־ר
דרך תצורה משקל קִטּוּל
נטיות ר׳ אִחוּרִים; אִחוּר־, ר׳ אִחוּרֵי־
  1. אי הגעה ליעד כלשהו בזמן המבוקש.

גיזרון

[עריכה]
  • שם־פעולה, נגזר מהפועל איחר.

מילים נרדפות

[עריכה]

ניגודים

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

מידע נוסף

[עריכה]
  • ככלל, בפעלים בבניין פִּעֵל בהם עי"ן הפועל היא האות חי"ת לא חל תשלום דגש. יש שמוציאים מכלל זה את הפועל אִחֵר, ומבטאים אותו אֵחֵר (או אֵחַר), כבפסוק ”וְלֹא אֵחַר הַנַּעַר לַעֲשׂוֹת הַדָּבָר“ (בראשית לד, פסוק יט). כך, יש המבטאים את שם הפעולה "אֵחוּר" ולא "אִחוּר".

ראו גם

[עריכה]

אָחוֹר

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אחור
הגייה* akhor
חלק דיבר מילת יחס
מין
-
שורש א־ח־ר
דרך תצורה משקל קָטוֹל
נטיות
  1. צד של גוף ההפוך לכיוון התנועה, שנע לאַחַר הצד שכנגד.
    • ”נָחָשׁ עֲלֵי דֶרֶךְ שְׁפִיפֹן עֲלֵי אֹרַח הַנֹּשֵׁךְ עִקְּבֵי סוּס וַיִּפֹּל רֹכְבוֹ אָחוֹר (בראשית מט, פסוק יז)
    • ”מַה לְּךָ הַיָּם כִּי תָנוּס הַיַּרְדֵּן תִּסֹּב לְאָחוֹר (תהלים קיד, פסוק ה)
  2. בהשאלה: צד בגוף או במרחב שהפוך לפני הצופה שהוא בדר"כ כיוון התנועה.
    • ” וְהִנֵּה בוֹ מְגִלַּת סֵפֶר..וַיִּפְרֹשׂ אוֹתָהּ לְפָנַי וְהִיא כְתוּבָה פָּנִים וְאָחוֹר (יחזקאל ב, פסוקים טי)
    • בנסיעה לאחור על הנהג להביט במראה
  3. בהשאלה:
  4. (ימאות) לְאָחוֹר: מן הירכתיים והלאה בקו ישר (אל מחוץ לספינה); אֲחוֹרָה; אל הירכתיים (בתוך הספינה).
  5. (ימאות) מֵאָחוֹר: ישר מעבר לירכתיים (מחוץ לספינה).
  6. (ימאות) מֵאָחוֹר: קרוב לירכתיים (בספינה עצמה).
    • "סטאב השתומם לשמע מטר חרפות וגידופים שפרץ מבּית־הכיסא של הקברניט מאחור [...]." (הרמן מלוויל, מובי דיק. מאנגלית: אהרן אמיר)
  7. לשון המקרא מערב (הכיוון הנגדי לקדם)

גיזרון

[עריכה]
  • משורש א־ח־ר אחרי, אחרון, מה שמאחר ומתעכב כביכול והפך לשורש עם משמעות נבדלת.
  • (4) (5) האקדמיה ללשון העברית, מונחי כלי שיט קטנים ומעגנות (תשע"ג), 2013.
  • (7) מחבר הפסוק מודה לאלהים על שיצר אותו על ברכי תרבויות העולם המערבי והמזרחי באשר הפסוק לעיל מתהלים מתייחס לרוחות השמים המתוארות ומכוונות לפי פנייתו של האדם קדימה (קדמה) כלפי השמש. שכן תיבת 'אחור' המופיעה בתהלים לעיל מציינת את הכיוון הנגדי לקדם - מערב. לפיכך הביטויים: ים או ימה משמשים בהוראת: מערב. כשהפנים מופנים קדימה, אזי ”שמאל“ (בראשית יד, פסוק טו) משמש ככינוי לצפון וכך גם בערבית בהגיית: שׁימַל , והוא מושב האלים הכנעניים המכונה ”בעל צפון (ישעיהו יד, פסוק יג)

צירופים

[עריכה]

נגזרות

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

ניגודים

[עריכה]

תרגום

[עריכה]
   לאחור - מכלי שיט והלאה; לעבר הירכתיים
   מאחור - מחוץ לכלי שיט
  • אנגלית: astern‏‏‏‏
   מאחורי - בתוך כלי שיט
  • אנגלית: abaft‏‏‏‏

ראו גם

[עריכה]