ככלל, בפעלים בבניין פִּעֵל בהם עי"ן הפועל היא האות חי"ת לא חל תשלום דגש. יש שמוציאים מכלל זה את הפועל אִחֵר, ומבטאים אותו אֵחֵר (או אֵחַר), כבפסוק ”וְלֹא אֵחַר הַנַּעַר לַעֲשׂוֹת הַדָּבָר“ (בראשית לד, פסוק יט). כך, יש המבטאים את שם הפעולה "אֵחוּר" ולא "אִחוּר".
משורש א־ח־ר אחרי, אחרון, מה שמאחר ומתעכב כביכול והפך לשורש עם משמעות נבדלת.
(4) (5) האקדמיה ללשון העברית, מונחי כלי שיט קטנים ומעגנות (תשע"ג), 2013.
(7) מחבר הפסוק מודה לאלהים על שיצר אותו על ברכי תרבויות העולם המערבי והמזרחי באשר הפסוק לעיל מתהלים מתייחס לרוחות השמים המתוארות ומכוונות לפי פנייתו של האדם קדימה (קדמה) כלפי השמש. שכן תיבת 'אחור' המופיעה בתהלים לעיל מציינת את הכיוון הנגדי לקדם - מערב. לפיכך הביטויים: ים או ימה משמשים בהוראת: מערב. כשהפנים מופנים קדימה, אזי ”שמאל“ (בראשית יד, פסוק טו) משמש ככינוי לצפון וכך גם בערבית בהגיית: שׁימַל , והוא מושב האלים הכנעניים המכונה ”בעל צפון“ (ישעיהו יד, פסוק יג)
