גבאי

גַּבַּאי

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	גבאי
הגייה*	gabay
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ג־ב־ה א
דרך תצורה	משקל קַטָּל
נטיות	ר׳ גַּבָּאִים; גַּבָּאֵי־

1. לשון חז"ל מי שממונה על איסוף כספים וטובין שעל בעליהם לתת חלק מאלה שברשותם לטובת הציבור או לאוצר המדינה. גובה מסים.

   • הרועים והגבאין והמוכסין, תשובתן קשה (תלמוד בבלי, בבא קמא, דף צד, עמוד ב)
   • גבאי צדקה בית שמאי אומרים נותנין את המעושר לשאינו מעשר ואת שאינו מעושר למעשר נמצאו כל האדם אוכלין מתוקן. ( משנה, מסכת דמאי, פרק ג, משנה א)
   • כיוצא בו גבאי צדקה בזמן שאין להם עניים לחלק - פורטין לאחרים, ואין פורטין לעצמן. גבאי תמחוי בזמן שאין להם עניים לחלק - מוכרין לאחרים, ואין מוכרים לעצמן. (תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף ח, עמוד ב)

2. אדם המנהל את ענייני בית־הכנסת. הגבאי אחראי על ניהול הצדדים הלוגיסטיים וסדרים נוספים, כמו קביעת זמני תפילה, ניהול התפילות, מינוי הקוראים בתורה, חלוקת העליות לתורה והכיבודים השונים.

   • הנער התרגש כאשר הגבאי הזמין אותו להוציא את ספר התורה מן הארון.
   • במקור, עיקר תפקידו של הגבאי היה גביית כספים עבור בית־הכנסת, ומכאן שמו.

גיזרון

1. לשון חז"ל מהשורש הארמי "גבי".

תרגום

• אנגלית:
  1. collector‏‏‏‏
  2. adminstrator of synagogue‏‏‏‏

ראו גם

• שַׁמָּשׁ