שת

תוכן עניינים

לשון המקרא שׂם, הניח.
- "אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה וְאָנֹכִי אַעַלְךָ גַם עָלֹה וְיוֹסֵף יָשִׁית יָדוֹ עַל עֵינֶיךָ" (בראשית מו, פסוק ד).
- "וְאֵיבָה אָשִׁית בֵּינְךָ וּבֵין הָאִשָּׁה וּבֵין זַרְעֲךָ וּבֵין זַרְעָהּ הוּא יְשׁוּפְךָ רֹאשׁ וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב" (בראשית ג, פסוק טו).
- "כִּי תְקַדְּמֶנּוּ בִּרְכוֹת טוֹב תָּשִׁית לְרֹאשׁוֹ עֲטֶרֶת פָּז" (תהילים כא, פסוק ד).
- "לָלִין בַּעֲמָקִים וּבָחֳרָשִׁים מְצִלִּים, לָשִׁית בַּכֵּפִים עַל-עֲטַלֵּפִים כַּפּוֹ..." (ח.נ. ביאליק / על איילת השחר).
לשון המקרא הפך משהו להיות.
- "וְשַׂמְתִּיהָ כַמִּדְבָּר, וְשַׁתִּהָ כְּאֶרֶץ צִיָּה, וַהֲמִתִּיהָ בַּצָּמָא" (הושע ב, פסוק ה).

"כִּי מֵי דִימוֹן מָלְאוּ דָם כִּי אָשִׁית עַל דִּימוֹן נוֹסָפוֹת לִפְלֵיטַת מוֹאָב אַרְיֵה וְלִשְׁאֵרִית אֲדָמָה" (ישעיהו טו, פסוק ט).
"וָאֶחֱזֶה אָנֹכִי אָשִׁית לִבִּי רָאִיתִי לָקַחְתִּי מוּסָר" (משלי כד, פסוק לב).
"וָאֹמַר עַד פֹּה תָבוֹא וְלֹא תֹסִיף וּפֹא יָשִׁית בִּגְאוֹן גַּלֶּיךָ" (איוב לח, פסוק יא).
"וְעַתָּה שָׂחֲקוּ עָלַי צְעִירִים מִמֶּנִּי לְיָמִים אֲשֶׁר מָאַסְתִּי אֲבוֹתָם לָשִׁית עִם כַּלְבֵי צֹאנִי" (איוב ל, פסוק א).

למשמעות (1):

לשון המקרא נדיר שָׂם, הִנִּיחַ.
- "שַׁתָּה עֲו‍ֹנֹתֵינוּ לְנֶגְדֶּךָ; עֲלֻמֵנוּ לִמְאוֹר פָּנֶיךָ" (תהילים צ, פסוק ח).
- " וַיֵּדַע אָדָם עוֹד, אֶת-אִשְׁתּוֹ, וַתֵּלֶד בֵּן, וַתִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ שֵׁת: כִּי שָׁת-לִי אֱלֹהִים, זֶרַע אַחֵר--תַּחַת הֶבֶל, כִּי הֲרָגוֹ קָיִן." (בראשית ד כה)

לשון המקרא החלק האחורי והתחתון בגוף.
- " עָרוֹם וְיָחֵף וַחֲשׂוּפַי שֵׁת" (ישעיהו כ, פסוק ד)
- "וַיִּקַּח חָנוּן אֶת עַבְדֵי דָוִד וַיְגַלַּח אֶת חֲצִי זְקָנָם וַיִּכְרֹת אֶת מַדְוֵיהֶם בַּחֵצִי עַד שְׁתוֹתֵיהֶם וַיְשַׁלְּחֵם " (שמואל ב׳ י, פסוק ד)
לשון המקרא אחד מבניהם של אדם וחוה, אח להבל ולקין.
- "וַיֵּדַע אָדָם עוֹד אֶת-אִשְׁתּוֹ וַתֵּלֶד בֵּן וַתִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ שֵׁת כִּי שָׁת-לִי אֱלֹהִים זֶרַע אַחֵר תַּחַת הֶבֶל כִּי הֲרָגוֹ קָיִן" (בראשית ד, פסוק כה)
- "אָדָם, שֵׁת, אֱנוֹשׁ." (דברי הימים א׳ א, פסוק א)