שת
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שָׁת[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | שת |
שורש וגזרה | ש־י־ת, גזרת נע"ו/י |
בניין | פָּעַל (קַל) |
- לשון המקרא שׂם, הניח.
- ”אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה וְאָנֹכִי אַעַלְךָ גַם עָלֹה וְיוֹסֵף יָשִׁית יָדוֹ עַל עֵינֶיךָ“ (בראשית מו, פסוק ד).
- ”וְאֵיבָה אָשִׁית בֵּינְךָ וּבֵין הָאִשָּׁה וּבֵין זַרְעֲךָ וּבֵין זַרְעָהּ הוּא יְשׁוּפְךָ רֹאשׁ וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב“ (בראשית ג, פסוק טו).
- ”כִּי תְקַדְּמֶנּוּ בִּרְכוֹת טוֹב תָּשִׁית לְרֹאשׁוֹ עֲטֶרֶת פָּז“ (תהילים כא, פסוק ד).
- ”תַּמְשִׁילֵהוּ בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ כֹּל שַׁתָּה תַחַת רַגְלָיו“ (תהלים ח, פסוק ז)
- ”גַּם צִפּוֹר מָצְאָה בַיִת וּדְרוֹר קֵן לָהּ אֲשֶׁר שָׁתָה אֶפְרֹחֶיהָ אֶת מִזְבְּחוֹתֶיךָ“ (תהלים פד, פסוק ד)
- ”וַיִּתֵּן פְּנֵי הַצֹּאן אֶל עָקֹד וְכָל חוּם בְּצֹאן לָבָן וַיָּשֶׁת לוֹ עֲדָרִים לְבַדּוֹ וְלֹא שָׁתָם עַל צֹאן לָבָן“ (בראשית ל, פסוק מ)
- "לָלִין בַּעֲמָקִים וּבָחֳרָשִׁים מְצִלִּים, לָשִׁית בַּכֵּפִים עַל-עֲטַלֵּפִים כַּפּוֹ..." (ח.נ. ביאליק / על איילת השחר).
- לשון המקרא הפך משהו להיות.
גיזרון[עריכה]
- מן המקרא.
נגזרות[עריכה]
מובאות נוספות[עריכה]
- ”כִּי מֵי דִימוֹן מָלְאוּ דָם כִּי אָשִׁית עַל דִּימוֹן נוֹסָפוֹת לִפְלֵיטַת מוֹאָב אַרְיֵה וְלִשְׁאֵרִית אֲדָמָה“ (ישעיהו טו, פסוק ט).
- ”וָאֶחֱזֶה אָנֹכִי אָשִׁית לִבִּי רָאִיתִי לָקַחְתִּי מוּסָר“ (משלי כד, פסוק לב).
- ”וָאֹמַר עַד פֹּה תָבוֹא וְלֹא תֹסִיף וּפֹא יָשִׁית בִּגְאוֹן גַּלֶּיךָ“ (איוב לח, פסוק יא).
- ”וְעַתָּה שָׂחֲקוּ עָלַי צְעִירִים מִמֶּנִּי לְיָמִים אֲשֶׁר מָאַסְתִּי אֲבוֹתָם לָשִׁית עִם כַּלְבֵי צֹאנִי“ (איוב ל, פסוק א).
מילים נרדפות[עריכה]
למשמעות (1):
תרגום[עריכה]
מובאות נוספות[עריכה]
- ”שַׁתָּה עֲוֹנֹתֵינוּ לְנֶגְדֶּךָ; עֲלֻמֵנוּ לִמְאוֹר פָּנֶיךָ“ (תהילים צ, פסוק ח).
- " וַיֵּדַע אָדָם עוֹד, אֶת-אִשְׁתּוֹ, וַתֵּלֶד בֵּן, וַתִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ שֵׁת: כִּי שָׁת-לִי אֱלֹהִים, זֶרַע אַחֵר – תַּחַת הֶבֶל, כִּי הֲרָגוֹ קָיִן." (בראשית ד כה)
תרגום[עריכה]
ראו גם[עריכה]
שֵׁת[עריכה]
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | שת |
הגייה* | shet |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | שׁ־י־ת |
דרך תצורה | משקל קָטֵל |
נטיות |
אזהרה חינוכית: תמונה זו מציגה
אחוריים
אחוריים
- לשון המקרא החלק האחורי והתחתון בגוף.
- ”...עָרוֹם וְיָחֵף וַחֲשׂוּפַי שֵׁת עֶרְוַת מִצְרָיִם.“ (ישעיהו כ, פסוק ד)
- ”וַיִּקַּח חָנוּן אֶת עַבְדֵי דָוִד וַיְגַלַּח אֶת חֲצִי זְקָנָם וַיִּכְרֹת אֶת מַדְוֵיהֶם בַּחֵצִי עַד שְׁתוֹתֵיהֶם וַיְשַׁלְּחֵם “ (שמואל ב׳ י, פסוק ד)
- יסוד תחתית
- לשון המקרא אחד מבניהם של אדם וחוה, אח להבל ולקין.
- ”וַיֵּדַע אָדָם עוֹד אֶת-אִשְׁתּוֹ וַתֵּלֶד בֵּן וַתִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ שֵׁת כִּי שָׁת-לִי אֱלֹהִים זֶרַע אַחֵר תַּחַת הֶבֶל כִּי הֲרָגוֹ קָיִן“ (בראשית ד, פסוק כה)
- ”אָדָם, שֵׁת, אֱנוֹשׁ.“ (דברי הימים א׳ א, פסוק א)
מילים נרדפות[עריכה]
ראו גם[עריכה]
שִׁת[עריכה]
![]() |
ערך חלקי בערך זה הושקעה עבודה והוא עשוי להיות תוספת ראויה למילון, אך במצבו הנוכחי הוא אינו עומד בדרישות הסף של ויקימילון. יוצר הערך (או כל ויקימילונאי) מתבקש לשפר את הערך לפי ההנחיות. |
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | |
הגייה* | |
חלק דיבר | |
מין | |
שורש | ש־ר־ש |
דרך תצורה | |
נטיות |
- לשון חז"ל (יש לשכתב פירוש זה): צינורת חלולים בקרקע בהם זורמים יין ומים מהמזבח
- ”הנסכים, בתחלה מועלים בהן.יצאו לשיתין, אין מועלים בהם“ (משנה, מסכת מעילה – פרק ג, משנה ג)
גיזרון[עריכה]
תרגום[עריכה]
- אנגלית: word
ראו גם[עריכה]
{{שורש|
שִׁת[דרושה הבהרה][עריכה]
- לשון חז"ל פרי זול תאנה מזן גרוע
- ”השתין והרימין“ (משנה, מסכת דמאי – פרק א, משנה א)
גיזרון[עריכה]
סעיף זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהשלים אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
מידע נוסף[עריכה]
- תאנים מדבריות או תאנים שגדלות בסמיכות לעלה ולא מתפתחות היטב[דרוש מקור]