שת

יש להוסיף לדף זה את הערך: שִׁת(שִׁתִּין-שָׁתוֹת).

שָׁת

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	שת
שורש וגזרה	ש־י־ת, גזרת נע"ו/י
בניין	קל

[[קטגוריה: בניין קל]]

1. לשון המקרא שׂם, הניח.

   • "אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה וְאָנֹכִי אַעַלְךָ גַם עָלֹה וְיוֹסֵף יָשִׁית יָדוֹ עַל עֵינֶיךָ" (בראשית מו, פסוק ד).
   • "וְאֵיבָה אָשִׁית בֵּינְךָ וּבֵין הָאִשָּׁה וּבֵין זַרְעֲךָ וּבֵין זַרְעָהּ הוּא יְשׁוּפְךָ רֹאשׁ וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב" (בראשית ג, פסוק טו).
   • "כִּי תְקַדְּמֶנּוּ בִּרְכוֹת טוֹב תָּשִׁית לְרֹאשׁוֹ עֲטֶרֶת פָּז" (תהילים כא, פסוק ד).
   • "לָלִין בַּעֲמָקִים וּבָחֳרָשִׁים מְצִלִּים, לָשִׁית בַּכֵּפִים עַל-עֲטַלֵּפִים כַּפּוֹ..." (ח.נ. ביאליק / על איילת השחר).

2. לשון המקרא הפך משהו להיות.

   • "וְשַׂמְתִּיהָ כַמִּדְבָּר, וְשַׁתִּהָ כְּאֶרֶץ צִיָּה, וַהֲמִתִּיהָ בַּצָּמָא" (הושע ב, פסוק ה).

גיזרון

• מן המקרא.

מובאות נוספות

• "כִּי מֵי דִימוֹן מָלְאוּ דָם כִּי אָשִׁית עַל דִּימוֹן נוֹסָפוֹת לִפְלֵיטַת מוֹאָב אַרְיֵה וְלִשְׁאֵרִית אֲדָמָה" (ישעיהו טו, פסוק ט).
• "וָאֶחֱזֶה אָנֹכִי אָשִׁית לִבִּי רָאִיתִי לָקַחְתִּי מוּסָר" (משלי כד, פסוק לב).
• "וָאֹמַר עַד פֹּה תָבוֹא וְלֹא תֹסִיף וּפֹא יָשִׁית בִּגְאוֹן גַּלֶּיךָ" (איוב לח, פסוק יא).
• "וְעַתָּה שָׂחֲקוּ עָלַי צְעִירִים מִמֶּנִּי לְיָמִים אֲשֶׁר מָאַסְתִּי אֲבוֹתָם לָשִׁית עִם כַּלְבֵי צֹאנִי" (איוב ל, פסוק א).

מילים נרדפות

למשמעות (1):

• אשיה
• הניח
• שית
• שם

תרגום

יידיש:שטעלן‏‏‏‏ ערבית:وَضَعَ‏‏‏‏

פרסית:گرفتن‏‏‏‏ שוודית:Sätt‏‏‏‏

שַׁת

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	שת
שורש וגזרה	שׁ־ת־ת א, גזרת ע"ע
בניין	קל

[[קטגוריה: בניין קל]]

1. לשון המקרא נדיר שָׂם, הִנִּיחַ.

   • "שַׁתָּה עֲו‍ֹנֹתֵינוּ לְנֶגְדֶּךָ; עֲלֻמֵנוּ לִמְאוֹר פָּנֶיךָ" (תהילים צ, פסוק ח).
   • " וַיֵּדַע אָדָם עוֹד, אֶת-אִשְׁתּוֹ, וַתֵּלֶד בֵּן, וַתִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ שֵׁת: כִּי שָׁת-לִי אֱלֹהִים, זֶרַע אַחֵר--תַּחַת הֶבֶל, כִּי הֲרָגוֹ קָיִן." (בראשית ד כה) תבנית:הבהרה

מילים נרדפות

• שם
• הניח

תרגום

יידיש:שטעלן‏‏‏‏ ערבית:وَضَعَ‏‏‏‏

פרסית:گرفتن‏‏‏‏ שוודית:Sätt‏‏‏‏

שֵׁת

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	שת
הגייה*	shet
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	שׁ־י־ת
דרך תצורה	משקל קָטֵל
נטיות

שת

1. לשון המקרא החלק האחורי והתחתון בגוף.

   • " עָרוֹם וְיָחֵף וַחֲשׂוּפַי שֵׁת" (ישעיהו כ, פסוק ד)
   • "וַיִּקַּח חָנוּן אֶת עַבְדֵי דָוִד וַיְגַלַּח אֶת חֲצִי זְקָנָם וַיִּכְרֹת אֶת מַדְוֵיהֶם בַּחֵצִי עַד שְׁתוֹתֵיהֶם וַיְשַׁלְּחֵם " (שמואל ב׳ י, פסוק ד)

2. לשון המקרא אחד מבניהם של אדם וחוה, אח להבל ולקין.

   • "וַיֵּדַע אָדָם עוֹד אֶת-אִשְׁתּוֹ וַתֵּלֶד בֵּן וַתִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ שֵׁת כִּי שָׁת-לִי אֱלֹהִים זֶרַע אַחֵר תַּחַת הֶבֶל כִּי הֲרָגוֹ קָיִן" (בראשית ד, פסוק כה)
   • "אָדָם, שֵׁת, אֱנוֹשׁ." (דברי הימים א׳ א, פסוק א)

מילים נרדפות

• אחוריים
• ישבן
• עכוז
• תחת