לדלג לתוכן

אמר

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ערך זה עוסק בדִּבֵּר, הוציא מילים. לערך העוסק בהגביה; ראו האמיר, אמיר, א־מ־ר ב.

אָמַר

[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא אמר
שורש וגזרה א־מ־ר א, גזרת נפ"א
בניין פָּעַל (קַל)
  1. הֶעֱבִיר מֵידָע (הוֹרָאָה, כַּוָּנָה, אוֹ רֶגֶשׁ) בְּעֶזְרַת מִלִּים.
    • ”וּמִפְּרִי הָעֵץ אֲשֶׁר בְּתוֹךְ־הַגָּן, אָמַר אֱלֹהִים; לֹא תֹאכְלוּ מִמֶּנּוּ וְלֹא תִגְּעוּ בּוֹ, פֶּן־תְּמֻתוּן.“ (בראשית ג, פסוק ג)
    • וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל־אַבְרָהָם, אַל־יֵרַע בְּעֵינֶיךָ עַל־הַנַּעַר וְעַל־אֲמָתֶךָ; כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה שְׁמַע בְּקֹלָהּ...“ (בראשית כא, פסוק יב)
    • ”וַיֹּאמֶר הָאִישׁ נָסְעוּ מִזֶּה, כִּי שָׁמַעְתִּי אֹמְרִים נֵלְכָה דֹּתָיְנָה; וַיֵּלֶךְ יוֹסֵף אַחַר אֶחָיו, וַיִּמְצָאֵם בְּדֹתָן.“ (בראשית לז, פסוק יז)
  2. הרחבה של (1) תִּכְנֵן, הָגָה בְּרֹאשׁוֹ, מַחְשבוֹת הָיוּ לוֹ בַּאֲשֶׁר-.
    • ”מַה תֹּאמַר נַפְשְׁךָ וְאֶעֱשֶׂה לָּךְ“ (שמואל א׳ כ, פסוק ד)
    • ”וְיִשְׁבִּי בְּנֹב אֲשֶׁר בִּילִידֵי הָרָפָה וּמִשְׁקַל קֵינוֹ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת מִשְׁקַל נְחֹשֶׁת וְהוּא חָגוּר חֲדָשָׁה וַיֹּאמֶר לְהַכּוֹת אֶת דָּוִד“ (שמואל ב׳ כא, פסוק טז)
    • וַיֹּאמֶר לְהַשְׁמִידָם לוּלֵי מֹשֶׁה בְחִירוֹ עָמַד בַּפֶּרֶץ לְפָנָיו לְהָשִׁיב חֲמָתוֹ מֵהַשְׁחִית“ (תהלים קו, פסוק כג)
  3. לשון המקרא התכוון; פירוש הדבר היה.

גזרון

[עריכה]
  • השורש קיים בלשונות השמיות המערביות (כנענית וארמית): בשפות כנעניות שאינן עברית: באוגריתיות - 𐎀𐎎𐎗 (אַמר),[1] יש לציין כי השורש א.מ.ר. אינו שכיח בכתבי אוגרית, והשורש הנפוץ בניב האוגריתי במקומו היה ר.ג.מ.;[2] צידונית,[3] מואבית[4] ואדומית[5] - 𐤀𐤌𐤓 (אמר); בארמית קדומה: אמר.[6]

צירופים

[עריכה]

נגזרות

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]
  • אנגלית: say‏‏‏‏
  • גרמנית: sagen‏‏‏‏
  • יוונית: λέγω‏‏‏‏ (תעתיק: légō)
  • ספרדית: decir‏‏‏‏‏
  • ערבית: قال‏‏‏‏ (תעתיק: קָאלַ)
  • צרפתית: dire‏‏‏‏
  • רוסית: сказать‏‏‏‏ (תעתיק: skazátʹ)

סימוכין

[עריכה]
  1. לוחות UT 6, 123, 126 IV, 137
  2. צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 73
  3. KAI 26, 50
  4. KAI 181 (מצבת מישע)
  5. שמואל אחיטוב, אסופת כתובות עבריות, מוסד ביאליק, 1992, עמ' 213-214.
  6. KAI 214, 222 & 223 B, C & 224 (אסטלות ספירה), 233, 264, 309, 319


השורש אמר א

השורש א־מ־ר א הוא שורש מגזרת נפ"א.

נטיות הפעלים

[עריכה]
א־מ־ר עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל אָמַר אוֹמֵר

(ב׳ פעוּל: אָמוּר)

יֹאמַר אֱמֹר לֵאמֹר או לוֹמַר
נִפְעַל נֶאֱמַר נֶאֱמָר יֵאָמֵר הֵאָמֵר להֵאָמֵר
הִפְעִיל הֶאֱמִיר מַאֲמִיר יַאֲמִיר הַאֲמֵר לְהַאֲמִיר
הֻפְעַל הָאֳמַר מָאֳמָר יָאֳמַר -אין- -אין-
פִּעֵל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן-
פֻּעַל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְאַמֵּר מִתְאַמֵּר יִתְאַמֵּר הִתְאַמֵּר לְהִתְאַמֵּר

הערות

[עריכה]
  • הצורה "לֵאמֹר" שכיחה בעיקר במקרא ואינה משומשת לרוב בעברית החדשה, למשל; ”וַיְדַבֵּר אִתָּם לֵאמֹר (בראשית כ"ג, פסוק ח'). הצורה "לוֹמַר" היא צורה חריגה (שכן פה"פ א' נשמטת) אשר נוצרה בלשון חכמים והיא המשומשת כיום בקרב דוברי העברית, למשל; " מקום שנהגו לומר ברכת אבלים" (תוספתא, זרעים, ברכות, ג'). אף-על-פי-כן, אין לפסול אף אחת מן הצורות.
    • בבניין הופעל התחילית הבאה לפני אהח"ע מנוקדת בקמץ קטן או בקיבוץ, כגון הָעֳמַד, הֻעֲמַד. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 57)[1]

אֹמֶר

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אומר
הגייה* omer
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש א־מ־ר א
דרך תצורה משקל קֹטֶל
נטיות
  1. דברים, מסר המבוטא במילים.
    • ”יוֹם לְיוֹם יַבִּיעַ אֹמֶר; וְלַיְלָה לְּלַיְלָה יְחַוֶּה־דָּעַת. אֵין־אֹמֶר וְאֵין דְּבָרִים; בְּלִי נִשְׁמָע קוֹלָם.“ (תהלים יט, פסוקים גד)
    • ”אֲדֹנָי יִתֶּן־אֹמֶר; הַמְבַשְּׁרוֹת צָבָא רָב.“ (תהלים סח, פסוק יב)
    • ”הֶאָפֵס לָנֶצַח חַסְדּוֹ; גָּמַר אֹמֶר לְדֹר וָדֹר.“ (תהלים עז, פסוק ט)
    • ”וְתִגְזַר־אוֹמֶר וְיָקָם לָךְ; וְעַל־דְּרָכֶיךָ נָגַהּ אוֹר.“ (איוב כב, פסוק כח)

צירופים

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]

אִמָּר

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אימר
הגייה* imar
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש א־מ־ר ג
דרך תצורה משקל קִטָּל
נטיות ר׳ אִמָּרין
  1. [ארמית] טלה, כבש.
    • ”וְהַקְרִבוּ לַחֲנֻכַּת בֵּית־אֱלָהָא דְנָה תּוֹרִין מְאָה דִּכְרִין מָאתַיִן אִמְּרִין אַרְבַּע מְאָה וּצְפִירֵי עִזִּין...“ (עזרא ו, פסוק יז)
    • ”אמרו ליה – גלילאה שוטה; חמר למירכב, או חמר למישתי, עמר למילבש, או אימר לאיתכסאה?“ (בבלי, מסכת עירוביןדף נג, עמוד ב)
    • ”הָאֵיךְ דְּאַתְּ אָמַר (שמואל א׳ טו, פסוק כג) וְאָוֶן וּתְרָפִים הַפְצַר, רָאָה בַּכָּבֵד; אָמַר רַבִּי כְּהָדֵין עֲרָבָאָה דַּהֲוָה נָכֵיס אִימְּרָא וְחָמֵי בְּכַבְדָּא.“ (איכה רבה, פרשה פתיחתא, סימן כג)

גזרון

[עריכה]
  • המילה משותפת לשפות שמיות נוספות: אוגריתית 𐎛𐎎𐎗 (אִמר);[1] כנענית: 𐤀𐤌𐤓 (אמר);[2] אכדית: emmeru. וראו גם בערך מריא.
  • וייתכן כי זהו הפירוש בפסוק: ”נַפְתָּלִי, אַיָּלָה שְׁלֻחָה; הַנֹּתֵן, אִמְרֵי־שָׁפֶר.“ (בראשית מט, פסוק כא), שכן לדגש החזק יש נטייה להיעלם באות שוואית.

ראו גם

[עריכה]

הערות שוליים

[עריכה]
  1. לוחות UT ’nt IV x, ’nt V vi, Krt, 49 II
  2. KAI 69, ולפי ההשלמות גם 74