מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
אמיר
|
| הגייה* |
amir
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
א־מ־ר ב
|
| דרך תצורה |
משקל קָטִיל
|
| נטיות |
ר׳ אֲמִירִים; אֲמִיר־, ר׳ אֲמִירֵי־
|
- הענפים העליונים בעץ, החלק הגבוה של הצמח.
- ”וְנִשְׁאַר בּוֹ עוֹלֵלֹת כְּנֹקֶף זַיִת שְׁנַיִם שְׁלֹשָׁה גַּרְגְּרִים בְּרֹאשׁ אָמִיר...“ (ישעיהו יז, פסוק ו)
- הילד טיפס עד שהגיע אל אמיר העץ.
- שם פרטי לזכר.
- (ימאות) בהשאלה (1): מוט בחלקו העליון של תורן, בין הכפתור למקום חיבור החבלים המייצבים אותו.
- 3. האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970.
מילים נרדפות[עריכה]
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
אמיר
|
| הגייה* |
emir
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
|
| דרך תצורה |
|
| נטיות |
ר׳ אֵמִירִים; נ׳ אֵמִירָה, נ"ר אֵמִירוֹת
|
- שליט, נסיך, ובמיוחד במדינה ערבית.
- "אזרחים פצחו נא בשיר / כי אמת וצדק משפטו של האמיר" (בבוכרה היפה, מאת חיים חפר)
- האמיר הוא אחד האנשים העשירים במדינתו.
- מערבית: أَمِير (amīr), נסיך.
פרשנים מפרשים[עריכה]
לדעת הרמב"ן השורש נמצא במקרא בפועל האמיר -רומם ”אֶת ה' הֶאֱמַרְתָּ הַיּוֹם“ (דברים כו, פסוק יז)
מילים נרדפות[עריכה]
