מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אמיר
הגייה * amir
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש א־מ־ר ב
דרך תצורה משקל קָטִיל
נטיות ר׳ אֲמִירִים; אֲמִיר־, ר׳ אֲמִירֵי־
הענפים העליונים בעץ, החלק הגבוה של הצמח.
”וְנִשְׁאַר בּוֹ עוֹלֵלֹת כְּנֹקֶף זַיִת שְׁנַיִם שְׁלֹשָׁה גַּרְגְּרִים בְּרֹאשׁ אָמִיר ...“ (ישעיהו יז , פסוק ו ) הילד טיפס עד שהגיע אל אמיר העץ.
(ימאות ) בהשאלה (1): מוט בחלקו העליון של תורן , בין הכפתור למקום חיבור החבלים המייצבים אותו.שם פרטי לזכר. 2. האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970. מילים נרדפות [ עריכה ]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אמיר
הגייה * emir
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות ר׳ אֵמִירִים; נ׳ אֵמִירָה, נ"ר אֵמִירוֹת
שליט, נסיך, ובמיוחד במדינה ערבית.
"אזרחים פצחו נא בשיר / כי אמת וצדק משפטו של האמיר " (בבוכרה היפה חיים חפר ) האמיר הוא אחד האנשים העשירים במדינתו. מערבית: أَمير (אַמִיר) 'נסיך', מהשורש המקביל לעברית אָמַר: ערבית أَمَرَ (אַמַרַ) 'פקד, ציווה' כי המפקד הוא זה שאומר את הפקודות. משם גם آمِر (אַמִר) 'מפקד'.[1] פרשנים מפרשים [ עריכה ] לדעת הרמב"ן השורש נמצא במקרא בפועל האמיר - רומם ( ”אֶת ה' הֶאֱמַרְתָּ הַיּוֹם“ (דברים כו , פסוק יז ) ).[ דרוש מקור ]
מילים נרדפות [ עריכה ] 
