אמור

אָמוּר

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	אמור
הגייה*	amur
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	א־מ־ר
דרך תצורה	משקל קָטוּל
נטיות	נ׳ אֲמוּרָה, ר׳ אֲמוּרִים, נ"ר אֲמוּרוֹת

1. מה שנאמר. שאמרו אותו. שדברו עליו שדיבור התייחס אליו.

   • "הֶאָמוּר בֵּית יַעֲקֹב הֲקָצַר רוּחַ ה' אִם אֵלֶּה מַעֲלָלָיו" (מיכה ב, פסוק ז)
   • "שְׁמוֹנָה שְׁרָצִים הָאֲמוּרִים בַּתּוֹרָה, הַצָּדָן וְהַחוֹבֵל בָּהֶן – חַיָּב; וּשְׁאָר שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים, הַחוֹבֵל בָּהֶן פָּטוּר." (משנה, מסכת שבת – פרק יד, משנה א)

2. עברית חדשה אמור ל־ נדרש ל־ עשוי ל־

   • "מוספת אני על דבריך אמורה הייתי להינשא לאחי" (בראשית רבה, פרשה יז, סימן ז)
   • אתה רואה דמות מתקרבת? אני חושב שזה הוא, זה אמור להיות הוא.
   • אני לא אמור לעשות את כל העבודה השחורה של כולכם.

גיזרון

1. בינוני פעול מן אמר. המילה מופיעה פעם במקרא פעם אחת בלבד, בפסוק לעיל.
2. משמעות זו נמצאת פעם אחת במדרש.

נגזרות

• אמורים

מילים נרדפות

• נזכר
• מדובר
• קרוא קרוי
• ראוי(2)

תרגום

• אנגלית: said‏‏‏‏