אוכל נבלות

אוֹכֵל נְבֵלוֹת

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	אוכל נבלות
הגייה*	okhel nevelot
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש
דרך תצורה	צירוף
נטיות	נ׳ אוֹכֶלֶת נְבֵלוֹת, ר׳ אוֹכְלֵי נְבֵלוֹת

1. [זואולוגיה] בעל חיים שתזונתו מתבססת על פגרי בעלי חיים אחרים. ועל‏‏־כן ממעט בציד.

   • הצבוע הוא אוכל־נבלות המסוגל לאכול אפילו פגרים מרקיבים בזכות עמידותו הגבוהה לחיידקי ריקבון.
   • הנשר, מלך העופות, הוא אוכל־נבלות.
   • בעלי חיים טורפים מחביאים לעתים קרובות את טרפם כדי שלא ימצאו אותו אוכלי־ נבלות.

2. בהשאלה: כינוי גנאי לאדם לא הגון.

   • לעולם לא אשתף פעולה עם אוכל־הנבלות הזה.
   • ”שמעת מינה: קטן אוכל נבלות – בית דין מצווין עליו להפרישו“ (בבלי, מסכת שבת – דף קכא, עמוד א)
   • ”גזירה שמא יאכיל חרש בחרשת. וליכול, קטן אוכל נבלות הוא!“ (בבלי, מסכת יבמות – דף קיג, עמוד א)

מקור

2. מקור הניב בתלמוד הבבלי: ”מומר אוכל נבילות לתיאבון, דברי הכל פסול; להכעיס, אביי אמר פסול, רבא אמר כשר.“ (בבלי, מסכת סנהדרין – דף כז, עמוד א).

ניגודים

• טורף
• צמחוני

תרגום

(1)

• אנגלית: scavenger‏‏‏‏
• צרפתית: nécrophagie‏‏‏‏

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: אוכלי נבלות