לדלג לתוכן

אוכל נבלות

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

אוֹכֵל נְבֵלוֹת

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אוכל נבלות
הגייה* okhel nevelot
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש
דרך תצורה צירוף
נטיות נ׳ אוֹכֶלֶת נְבֵלוֹת,
ר׳ אוֹכְלֵי נְבֵלוֹת
  1. [זואולוגיה] בעל חיים שתזונתו מתבססת על פגרי בעלי חיים אחרים. ועל‏‏־כן ממעט בציד.
    • הצבוע הוא אוכל־נבלות המסוגל לאכול אפילו פגרים מרקיבים בזכות עמידותו הגבוהה לחיידקי ריקבון.
    • הנשר, מלך העופות, הוא אוכל־נבלות.
    • בעלי חיים טורפים מחביאים לעתים קרובות את טרפם כדי שלא ימצאו אותו אוכלי־ נבלות.
  2. בהשאלה: כינוי גנאי לאדם לא הגון.

מקור

[עריכה]

2. מקור הניב בתלמוד הבבלי: ”מומר אוכל נבילות לתיאבון, דברי הכל פסול; להכעיס, אביי אמר פסול, רבא אמר כשר.“ (בבלי, מסכת סנהדריןדף כז, עמוד א).

ניגודים

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

(1)

קישורים חיצוניים

[עריכה]
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: אוכלי נבלות


השורש אכל
ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית צריכת מזון
גזרה גזרת נפ"א
הופיע לראשונה בלשון המקרא


השורש א־כ־ל הוא שורש מגזרת נפ"א.

נטיות הפעלים

[עריכה]
א־כ־ל עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל אָכַל אוֹכֵל יֹאכַל אֱכֹל לֶאֱכֹל או לוֹכַל
נִפְעַל נֶאֱכַל נֶאֱכָל יֵאָכֵל הֵאָכֵל לְהֵאָכֵל
הִפְעִיל הֶאֱכִיל מַאֲכִיל יַאֲכִיל הַאֲכֵל לְהַאֲכִיל
הֻפְעַל הָאֳכַל מָאֳכָל יָאֳכַל -אין- -אין-
פִּעֵל אִכֵּל מְאַכֵּל יְאַכֵּל אַכֵּל לְאַכֵּל
פֻּעַל אֻכַּל מְאֻכָּל יְאֻכַּל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְאַכֵּל מִתְאַכֵּל יִתְאַכֵּל הִתְאַכֵּל לְהִתְאַכֵּל

הערות

[עריכה]
  • בבניין הופעל התחילית הבאה לפני אהח"ע מנוקדת בקמץ קטן או בקיבוץ, כגון הָעֳמַד, הֻעֲמַד. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 57)[1]