לדלג לתוכן

מזין

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

מֵזִין

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מזין
הגייה* mezin
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש ז־ו־ן
דרך תצורה משקל מַקְטִיל
נטיות נ׳ מֵזִינָה, ר׳ מֵזִינִים, נ"ר מֵזִינוֹת
  1. טוב למאכל.
    • להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
      רשימה של ערכים שיש להוסיף להם משפטים מדגימים תמצאו כאן.

גיזרון

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]


השורש זון

השורש ז־ו־ן הוא שורש מגזרת נע"ו/י.

נטיות הפעלים

[עריכה]
ז־ו־ן עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל זָן זָן יָזוּן זוּן לָזוּן
נִפְעַל נִזּוֹן נִזּוֹן יִזּוֹן הִזּוֹן לְהִזּוֹן
הִפְעִיל הֵזִין מֵזִין יָזִין הָזֵן לְהָזִין
הֻפְעַל הוּזַן מוּזָן יוּזַן -אין- -אין-
פִּעֵל
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל

הערות

[עריכה]
  • בבניין נפעל, בצורת הבינוני של יחידה, מותרת הנטייה כבלשון חז"ל; נִזֹּנֶת, או לפי הנטייה השגורה בעברית החדשה ובמקרא: נִזּוֹנָה.
  • בבניין נפעל, בצורת הֶעבר מותרת גם הנטייה בפתח, כנהוג בלשון חז"ל: נִזַּנְתָּ, נִזַּנְתִּי וְכולי.

מְזֻיָּן

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מזוין
הגייה* mezuyan
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש ז־ו־ן
דרך תצורה משקל מְקֻטָּל
נטיות נ׳ מְזֻיֶּנֶת, ר׳ מְזֻיָּנִים, נ"ר מְזֻיָּנוֹת
  1. לשון חז"ל מחוזק. (באמצעי־עזר, עפ"ר נשק) .
  2. [סלנג] שנעשה לו נזק.

גיזרון

[עריכה]
  • נגזרת מלשון עברית-מקראית: 'זין', בהוראת נשק . בינוני סביל מהפועל זיין.
  • המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בשיכול עיצורים בפסוק הבא: ”סוּסִים מְיֻזָּנִים, מַשְׁכִּים הָיוּ; אִישׁ אֶל-אֵשֶׁת רֵעֵהוּ, יִצְהָלוּ.“ (ירמיהו ה, פסוק ח)[1]

צירופים

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]

סימוכין

[עריכה]
  1. "זון (שורש)",‏ לקסיקון Brown-Driver-Briggs (סטרונג: 2109)


השורש זון

השורש ז־ו־ן הוא שורש מגזרת נע"ו/י.

נטיות הפעלים

[עריכה]
ז־ו־ן עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל זָן זָן יָזוּן זוּן לָזוּן
נִפְעַל נִזּוֹן נִזּוֹן יִזּוֹן הִזּוֹן לְהִזּוֹן
הִפְעִיל הֵזִין מֵזִין יָזִין הָזֵן לְהָזִין
הֻפְעַל הוּזַן מוּזָן יוּזַן -אין- -אין-
פִּעֵל
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל

הערות

[עריכה]
  • בבניין נפעל, בצורת הבינוני של יחידה, מותרת הנטייה כבלשון חז"ל; נִזֹּנֶת, או לפי הנטייה השגורה בעברית החדשה ובמקרא: נִזּוֹנָה.
  • בבניין נפעל, בצורת הֶעבר מותרת גם הנטייה בפתח, כנהוג בלשון חז"ל: נִזַּנְתָּ, נִזַּנְתִּי וְכולי.