ברה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בָּרָה[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא ברה
שורש וגזרה ב־ר־י/ה, גזרת נל"י/ה
בניין פָּעַל (קַל)


  1. לשון המקרא הִכְנִיס אֶל פִּיו דְּבַר מַאֲכָל.[1]
    • ”וַיָּקֻמוּ זִקְנֵי בֵיתוֹ עָלָיו לַהֲקִימוֹ מִן הָאָרֶץ וְלֹא אָבָה וְלֹא בָרָה אִתָּם לָחֶם“ (שמואל ב׳ יב, פסוק יז)
    • ”וַיָּבֹא כָל הָעָם לְהַבְרוֹת אֶת דָּוִד לֶחֶם בְּעוֹד הַיּוֹם וַיִּשָּׁבַע דָּוִד לֵאמֹר כֹּה יַעֲשֶׂה לִּי אֱלֹהִים וְכֹה יֹסִיף כִּי אִם לִפְנֵי בוֹא הַשֶּׁמֶשׁ אֶטְעַם לֶחֶם אוֹ כָל מְאוּמָה“ (שמואל ב׳ יב, פסוק יז) חחח
    • ”יְדֵי, נָשִׁים רַחֲמָנִיּוֹת--בִּשְּׁלוּ, יַלְדֵיהֶן; הָיוּ לְבָרוֹת לָמוֹ, בְּשֶׁבֶר בַּת-עַמִּי“ (איכה ד, פסוק י).
  2. לשון המקרא בָּרַר, בִּקֵּשׁ לִטֹּל אֶת הַטּוֹב וְהַמֻּבְחָר.
    • ”וַיַּעֲמֹד, וַיִּקְרָא אֶל מַעַרְכֹת יִשְׂרָאֵל, וַיֹּאמֶר לָהֶם, לָמָּה תֵצְאוּ לַעֲרֹךְ מִלְחָמָה: הֲלוֹא אָנֹכִי הַפְּלִשְׁתִּי, וְאַתֶּם עֲבָדִים לְשָׁאוּל-בְּרוּ לָכֶם אִישׁ, וְיֵרֵד אֵלָי“ (שמואל א׳ יז, פסוק ח)
    • ”אָמַרְתִּי אֲנִי בְּלִבִּי עַל דִּבְרַת בְּנֵי הָאָדָם לְבָרָם הָאֱלֹהִים; וְלִרְאוֹת שְׁהֶם בְּהֵמָה הֵמָּה לָהֶם“ (קהלת ג, פסוק יח)

גיזרון[עריכה]

  • מקור הפועל בתנ"ך. במשמעותו הראשונה של הפועל, מופיע השורש בר"ה במקרא תמיד בהקשר ללחם. המשמעות השנייה קרובה אל השורש בר"ר.
  • 1: את הפסוק בָרָה אִתָּם לָחֶם“ (שמואל ב׳ יב, פסוק יז), ת.יונתן מתרגם כך - "אֲכַל עִמְהוֹן לַחמָא".
  • 1: במחברות עמנואל (הרומי) השיכות מבחינה סיגנונית לרובד לשון ימי הביניים מופיעות תיבות בָּרה, בָּרות, בהוראת דבר מאכל. צטוט - "וחלף צפורים לנו עשויים,אזי נהיה לתולעת לברה", פירוש זה נתקבל בקרב חכמי ימי הביניים בהסתמכם על הפסוק מספר איכה [2].
  • מצרית קדומה: בֹּוא-אֹור bw wr בהוראת לחם [3] [4] ומכאן כנראה נגזר הפועל ברה brḥ בהוראת לְהַאֲכִיל .
לקמן הירוגליף b-wr-r ומימין אידאוגרמת "ככר לחם מוארכת":
D58Z9
D21
X4

פרשנים מפרשים[עריכה]

  • רשי מסתמך בפירושו את תיבת "ברה", על פסוק זה - ”תָּבוֹא־נָ֞א תָּמָ֣ר אֲחֹתִ֗י וּתְלַבֵּ֤ב לְעֵינַי֙ שְׁתֵּ֣י לְבִב֔וֹת וְאֶבְרֶ֖ה מִיָּדָֽהּ“ (שמואל ב׳ יג, פסוק ו) לפיכך, "ולא ברה" - מלשון אכילה.
  • רד"ק - "ולא ברא אתם לחם" - ולא אכל אפילו אכילה מועטת, כי הבריה היא אכילה מועטת ,עפ"י - "ואברה מידה" .

מידע נוסף[עריכה]

  • עברית חדשה "מלאו אסמינו בר - ויקבינו יין שיכר" - בשירם של מקהלת הגבעתרון, תיבת "ברה" , מאבדת את ה-ה', והופכת מפועל לשם - "בר" (תיבת בר משמשת בהוראת מזון,תבואה).

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ראו גם[עריכה]

הערות שוליים[עריכה]

  1. הדוקטור אבשלום קור, מסביר בתכניתו "הגיע זמן לשון" על המילה המקראית "בָּרוּת" כחלופה שהצמידה האקדמיה ללשון העברית למילה הלועזית "דיאטה" (ראו כאן). במקרא המילה מופיעה בהקשר של אכילה ושתייה מועטת של חומץ (המדכאת תיאבון), משמעה קרוב למשמעה של המילה "צימאון": ”וַיִּתְּנוּ בְּבָרוּתִי רֹאשׁ וְלִצְמָאִי יַשְׁקוּנִי חֹמֶץ“ (תהילים סט, פסוק כב). יש לראות בפועל "ברה" פועל שממנו נגזרת המילה הזו. אם נתייחס למשמעות המופיעה בתהילים נבין שהמשמעות היא פחות אכילה גסה אלא אכילה מועטת, שכמותה פחותה.
  2. עמנואל מחברת ח', מהדורת ברודי, עמוד:רח'
  3. heirowords-4,עמ'391
  4. (השוו ,פרסית: כוור خوار (בוכור) خوردن)
השורש ברה

קטגוריה:ברה (שורש)