ברה

בָּרָה

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	ברה
שורש וגזרה	ב־ר־י/ה, גזרת נל"י/ה
בניין	פָּעַל (קַל)

1. לשון המקרא אכל; הִכְנִיס אֶל פִּיו דְּבַר מַאֲכָל.

   • ”וַיָּקֻמוּ זִקְנֵי בֵיתוֹ עָלָיו לַהֲקִימוֹ מִן הָאָרֶץ וְלֹא אָבָה וְלֹא בָרָה אִתָּם לָחֶם“ (שמואל ב׳ יב, פסוק יז)
   • ”יְדֵי, נָשִׁים רַחֲמָנִיּוֹת--בִּשְּׁלוּ, יַלְדֵיהֶן; הָיוּ לְבָרוֹת לָמוֹ, בְּשֶׁבֶר בַּת-עַמִּי“ (איכה ד, פסוק י).
   • ”וַיָּבֹא כָל הָעָם לְהבְרוֹת אֶת דָּוִד לֶחֶם בְּעוֹד הַיּוֹם וַיִּשָּׁבַע דָּוִד לֵאמֹר כֹּה יַעֲשֶׂה לִּי אֱלֹהִים וְכֹה יֹסִיף כִּי אִם לִפְנֵי בוֹא הַשֶּׁמֶשׁ אֶטְעַם לֶחֶם אוֹ כָל מְאוּמָה“ (שמואל ב׳ יב, פסוק יז)

2. לשון המקרא בָּרַר, בִּקֵּשׁ לִטֹּל אֶת הַטּוֹב וְהַמֻּבְחָר.

   • ”וַיַּעֲמֹד, וַיִּקְרָא אֶל מַעַרְכֹת יִשְׂרָאֵל, וַיֹּאמֶר לָהֶם, לָמָּה תֵצְאוּ לַעֲרֹךְ מִלְחָמָה: הֲלוֹא אָנֹכִי הַפְּלִשְׁתִּי, וְאַתֶּם עֲבָדִים לְשָׁאוּל-בְּרוּ לָכֶם אִישׁ, וְיֵרֵד אֵלָי“ (שמואל א׳ יז, פסוק ח)
   • ”אָמַרְתִּי אֲנִי בְּלִבִּי עַל דִּבְרַת בְּנֵי הָאָדָם לְבָרָם הָאֱלֹהִים; וְלִרְאוֹת שְׁהֶם בְּהֵמָה הֵמָּה לָהֶם“ (קהלת ג, פסוק יח)

גיזרון

• מקור הפועל בתנ"ך. במשמעותו הראשונה של הפועל, מופיע השורש בר"ה במקרא תמיד בהקשר ללחם. המשמעות השנייה קרובה אל השורש בר"ר. קרוב לבר בהוראת 'מזון'.
• 1: את הפסוק ”בָרָה אִתָּם לָחֶם“ (שמואל ב׳ יב, פסוק יז), ת.יונתן מתרגם כך - "אֲכַל עִמְהוֹן לַחמָא".
• 1: במחברות עמנואל (הרומי) השיכות מבחינה סיגנונית לרובד לשון ימי הביניים מופיעות תיבות בָּרה, בָּרות, בהוראת דבר מאכל. צטוט - "וחלף צפורים לנו עשויים,אזי נהיה לתולעת לברה", פירוש זה נתקבל בקרב חכמי ימי הביניים בהסתמכם על הפסוק מספר איכה .

נגזרות

• ברות
• בריה (ארכאי)
• בר

מילים נרדפות

• אכל (1)
• סעד (1)
• בחר (2)
• ברר (2)

ראו גם

• הברה
• בריא
• בר#בָּר א

הערות שוליים

השורש ברה