אכל קרצה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

אָכַל קֻרְצָה[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אכל קורצה
הגייה* akhal kurtza
חלק דיבר צרוף
מין זכר
שורש א־כ־ל,
דרך תצורה
נטיות
  1. הלשין. דיווח לשלטונות על מעשה לא חוקי של רעו, למרות, שהדבר נוגע למדווח.
    • "וַאֲמַר מַלְכָּא, וְהַיְתִיו גֻּבְרַיָּא אִלֵּךְ דִּי-אֲכַלוּ קַרְצוֹהִי דִּי דָנִיֵּאל, וּלְגוֹב אַרְיָוָתָא רְמוֹ, אִנּוּן בְּנֵיהוֹן וּנְשֵׁיהוֹן" (דניאל ו כה)
    • "רב שילא נגדיה לההוא גברא דבעל מצרית. אזל אכל ביה קורצי בי מלכא, אמר: איכא חד גברא ביהודאי דקא דיין דינא בלא הרמנא דמלכא" (ברכות נח א)
    • "אכלו ביה קורצא בי מלכא. אמרו: איכא חד גברא ביהודאי דקא מבטל תריסר אלפי גברי מישראל - ירחא בקייטא וירחא בסתוא - מכרגא דמלכא" (בבא מציעא פו א)
    • "כסא זהב היה לר' דוד'ל, וחרות על הכסא: "דוד מלך ישׂראל חי וקים". ואכלו קורצא, שר' דוד'ל מתנשׂא למלוך, שהוא מורד במלכות..." ("גלגולו של נגון", י"ל פרץ)
    • "אף אכילת קורצא כמה דרכים לפניה. יש מטילים פסול באדם על פי פשט, עומדים ונוטלים מעשה שהיה, עובדה שנתרחשה, עובדה פשוטה ברורה ומחוורת כל צרכה. תכופות מלשינים על פי רמז, מוצאים רמז בן רמז לדבר, מגלים כוונה במעשה מן המעשים..." ("מלחמתנו", שמריהו לוין)

מקור[עריכה]

  • הן משמעות הפועל "אכל" והן משמעות המילה "קורצה" אינן ברורות לחלוטין.
רש"י, בפירושו על "לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ אֲנִי יְהוָה" (ויקרא יט טז) אומר: "ותרגומו 'לא תיכול קורצין' כמו "וַאֲכַלוּ קַרְצֵיהוֹן דִּי יְהוּדָיֵא" (דניאל ג ח). נראה בעיני, שהיה משפטם לאכול בבית המקבל דבריהם שום הלעטה, והוא גמר חזוק שדבריו מקויימים ומעמידם על האמת, ואותה הלעטה נקראת 'אכילת קורצין' לשון "קורץ בעיניו" (משלי ו יג), שכן דרך כל הולכי רכיל לקרוץ בעיניהם ולרמוז דברי רכילותן, שלא יבינו שאר השומעים".
פרשנים רבים חלקו על דברי רש"י, וביניהם הרמב"ן. פרשנים מודרניים רבים מפרשים את "קורצה" כ"עיסה" או כ"חתיכה", וראו את המלשין כמי שאוכל מלחמו או מבשרו של המולשן.

קישורים חיצוניים[עריכה]

ראו גם[עריכה]

השורש אכל
ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית צריכת מזון
גזרה גזרת נפ"א
הופיע לראשונה בלשון המקרא


השורש א־כ־ל הוא שורש מגזרת נפ"א.

נטיות הפעלים[עריכה]

א־כ־ל עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל אָכַל אוֹכֵל יֹאכַל אֱכֹל לֶאֱכֹל או לוֹכַל
נִפְעַל נֶאֱכַל נֶאֱכָל יֵאָכֵל הֵאָכֵל לְהֵאָכֵל
הִפְעִיל הֶאֱכִיל מַאֲכִיל יַאֲכִיל הַאֲכֵל לְהַאֲכִיל
הֻפְעַל הָאֳכַל מָאֳכָל יָאֳכַל -אין- -אין-
פִּעֵל אִכֵּל מְאַכֵּל יְאַכֵּל אַכֵּל לְאַכֵּל
פֻּעַל אֻכַּל מְאֻכָּל יְאֻכַּל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְאַכֵּל מִתְאַכֵּל יִתְאַכֵּל הִתְאַכֵּל לְהִתְאַכֵּל

הערות[עריכה]

  • בבניין הופעל התחילית הבאה לפני אהח"ע מנוקדת בקמץ קטן או בקיבוץ, כגון הָעֳמַד, הֻעֲמַד. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 57)[1]