אור יקרות

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

אוֹר יְקָרוֹת[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אור יקרות
הגייה* or yekarot
חלק דיבר
מין זכר
שורש א־ו־ר
דרך תצורה
נטיות
  1. לשון המקרא אור נעים, בהיר וחד.
    • ”וְהָיָה, בַּיּוֹם הַהוּא; לֹא-יִהְיֶה אוֹר יְקָרוֹת יקפאון (וְקִפָּאוֹן)“ (זכריה יד, פסוק ו)
    • "...מועדון הפינגווין שוב מואר הערב באור יקרות ? או שהטריפים ששימי הביא מאמסטרדם ממש טובים?..." (חבר של שימי מהפינגווין)

גיזרון[עריכה]

  • מקראי. מופיע כהיגד כנראה משובש: [1] ”וְהָיָה, בַּיּוֹם הַהוּא; לֹא-יִהְיֶה אוֹר יְקָרוֹת יקפאון (וְקִפָּאוֹן)“ (זכריה יד, פסוק ו) עפ"י פיסוק הטעמים בפסוק ברור שיש הפרדה בין אור לבין יקרות וכך גרסו רוב הפרשנים, מלבד רד"ק שבתקופתו החל העניין להיות טעון בדיקה, דומה שרד"ק הוא האחראי הראשי ליצירת הביטוי שנשאר באלמוניותו שכן המובאה הקדומה ביותר של אבן שושן לצירוף מובאת מנחום סוקולוב דהיינו, שבעברית-חדשה עסקינן.
  • הביטוי האנגלי: bright lights and cold steel או בקיצור bright lights (אור בוהק) במשמעות: 'בּוהַק הכרך' (וגם בהוראת: נתוח-כירורגי) נוצר כנראה בהשפעת הפסוק העברי : ”וְהָיָה, בַּיּוֹם הַהוּא; לֹא-יִהְיֶה אוֹר, יְקָרוֹת יקפאון (וְקִפָּאוֹן) (זכריה יד, פסוק ו)

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

הערת שולים[עריכה]

  1. הביטוי שהשתייר מן ההעתקות הרבות והקדומות של ספר זכריה: 'אור יקרות' יתכן ומקורו בהחלפה של מילים תוצר שיבוש של עורך מקראי קדמון שהחליף תיבת "קְריוֹת" (שהיא לשון ריבוי לתיבת קריה בהוראת: פרבר,עיר קטנה) עם תיבה הדומה לה מבחינה צורנית (ושאת פירושה כנראה הבין): "יְקָרוֹת" , ולפיכך יש לקרוא: וְהָיָ֖ה בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא לֹֽא־יִֽהְיֶ֣ה א֔וֹר . קריות - יִקפאון.