מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי |
כתיב מלא | מאייר |
הגייה* | meayer |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | א־ו־ר |
דרך תצורה | משקל מְקַטֵּל |
נטיות | נ׳ מְאַיֶּרֶת; ר׳ מְאַיְּרים, מְאַיְּרֵי־; נ"ר מְאַיְּרוֹת |
מאייר בעבודתו
- מי שמוסיף תמונות לטקסטים כדי לסייע בהבנתם, במיוחד אם יצר את התמונות בעצמו.
- להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
רשימה של ערכים שיש להוסיף להם משפטים מדגימים תמצאו כאן.
השורש אור |
השורש א־ו־ר הוא שורש מגזרת נע"ו/י הנוטה לפי משקל "פָּעֹל".
א־ו־ר |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
קַל |
אוֹר |
אוֹר |
יָאוֹר |
אוֹר |
לֵאוֹר |
נִפְעַל |
נָאוֹר |
נָאוֹר |
יֵאוֹר |
הֵאוֹר |
לְהֵאוֹר |
הִפְעִיל |
הֵאִיר |
מֵאִיר |
יָאִיר |
הָאֵר |
לְהָאִיר |
הֻפְעַל |
הוּאַר |
מוּאָר |
יוּאַר |
-אין- |
-אין- |
פִּעֵל |
אִיֵּר |
מְאַיֵּר |
יְאַיֵּר |
אַיֵּר |
לְאַיֵּר |
פֻּעַל |
אֻיַּר |
מְאֻיָּר |
יְאֻיַּר |
-אין- |
-אין- |
הִתְפַּעֵל |
|
|
|
|
|
- בבניין קל, בגופים הראשון והשני החולם המלא אחרי פה"פ הופך לחולם חסר בהטיית העבר, כך; אֹרְתִּי, אֹרְנוּ, אֹרְתָּ וכו'...
- בבניין קל, בזמן הֶעתיד של צורת הנוכחות והנסתרות, ת' האית"ן תונע בקמץ, כך: תָּאֹרְנָה.
|
|
ניתוח דקדוקי |
כתיב מלא | מאיר |
הגייה* | Meir |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | א־ו־ר |
דרך תצורה | משקל מַקְטִיל |
נטיות | |
- שם פרטי לזכר.
צורת בינוני של הפועל האיר
השורש אור |
השורש א־ו־ר הוא שורש מגזרת נע"ו/י הנוטה לפי משקל "פָּעֹל".
א־ו־ר |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
קַל |
אוֹר |
אוֹר |
יָאוֹר |
אוֹר |
לֵאוֹר |
נִפְעַל |
נָאוֹר |
נָאוֹר |
יֵאוֹר |
הֵאוֹר |
לְהֵאוֹר |
הִפְעִיל |
הֵאִיר |
מֵאִיר |
יָאִיר |
הָאֵר |
לְהָאִיר |
הֻפְעַל |
הוּאַר |
מוּאָר |
יוּאַר |
-אין- |
-אין- |
פִּעֵל |
אִיֵּר |
מְאַיֵּר |
יְאַיֵּר |
אַיֵּר |
לְאַיֵּר |
פֻּעַל |
אֻיַּר |
מְאֻיָּר |
יְאֻיַּר |
-אין- |
-אין- |
הִתְפַּעֵל |
|
|
|
|
|
- בבניין קל, בגופים הראשון והשני החולם המלא אחרי פה"פ הופך לחולם חסר בהטיית העבר, כך; אֹרְתִּי, אֹרְנוּ, אֹרְתָּ וכו'...
- בבניין קל, בזמן הֶעתיד של צורת הנוכחות והנסתרות, ת' האית"ן תונע בקמץ, כך: תָּאֹרְנָה.
|
|