מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
אוֹרוּ עֵינָיו[עריכה]
- התעודד, זורח משׂמחה.
- ”מִי שֶׁאֲחָזוֹ בֻלְמוֹס, מַאֲכִילִין אוֹתוֹ אֲפִלּוּ דְבָרִים טְמֵאִים עַד שֶׁיֵּאוֹרוּ עֵינָיו.“ (משנה, מסכת יומא – פרק ח, משנה ו)
- התלמיד שנכשל במבחן עשה מבחן חוזר, והצליח בו ולכן אורו עיניו.
- מהתנ"ך: ”...וַיִּשְׁלַח אֶת־קְצֵה הַמַּטֶּה אֲשֶׁר בְּיָדוֹ, וַיִּטְבֹּל אוֹתָהּ בְּיַעְרַת הַדְּבָשׁ; וַיָּשֶׁב יָדוֹ אֶל־פִּיו, וַתָּאֹרְנָה עֵינָיו. וַיֹּאמֶר יוֹנָתָן, עָכַר אָבִי אֶת־הָאָרֶץ; רְאוּ־נָא כִּי־אֹרוּ עֵינַי, כִּי טָעַמְתִּי מְעַט דְּבַשׁ הַזֶּה.“ (שמואל א׳ יד, פסוקים כז – כט)
ביטויים קרובים[עריכה]
השורש אור
|
השורש א־ו־ר הוא שורש מגזרת נע"ו/י הנוטה לפי משקל "פָּעֹל".
נטיות הפעלים[עריכה]
א־ו־ר
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
אוֹר
|
אוֹר
|
יָאוֹר
|
אוֹר
|
לֵאוֹר
|
נִפְעַל
|
נָאוֹר
|
נָאוֹר
|
יֵאוֹר
|
הֵאוֹר
|
לְהֵאוֹר
|
הִפְעִיל
|
הֵאִיר
|
מֵאִיר
|
יָאִיר
|
הָאֵר
|
לְהָאִיר
|
הֻפְעַל
|
הוּאַר
|
מוּאָר
|
יוּאַר
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
אִיֵּר
|
מְאַיֵּר
|
יְאַיֵּר
|
אַיֵּר
|
לְאַיֵּר
|
פֻּעַל
|
אֻיַּר
|
מְאֻיָּר
|
יְאֻיַּר
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
|
|
|
|
|
- בבניין קל, בגופים הראשון והשני החולם המלא אחרי פה"פ הופך לחולם חסר בהטיית העבר, כך; אֹרְתִּי, אֹרְנוּ, אֹרְתָּ וכו'...
- בבניין קל, בזמן הֶעתיד של צורת הנוכחות והנסתרות, ת' האית"ן תונע בקמץ, כך: תָּאֹרְנָה.
| |
|