יאיר

יָאִיר

שם פרטי לזכר.
- ”וְיָאִיר בֶּן־מְנַשֶּׁה הָלַךְ וַיִּלְכֹּד אֶת־חַוֹּתֵיהֶם; וַיִּקְרָא אֶתְהֶן חַוֹּת יָאִיר.“ (במדבר לב, פסוק מא)
- ”וַיָּקָם אַחֲרָיו יָאִיר הַגִּלְעָדִי; וַיִּשְׁפֹּט אֶת־יִשְׂרָאֵל עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה.“ (שופטים י, פסוק ג)
- ”אִישׁ יְהוּדִי הָיָה, בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה; וּשְׁמוֹ מָרְדֳּכַי בֶּן יָאִיר בֶּן־שִׁמְעִי בֶּן־קִישׁ, אִישׁ יְמִינִי.“ (אסתר ב, פסוק ה)
- ”רַבִּי פִּנְחָס בֶּן יָאִיר אוֹמֵר, מִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, בֹּשׁוּ חֲבֵרִים וּבְנֵי חוֹרִין, וְחָפוּ רֹאשָׁם...“ (משנה, מסכת סוטה – פרק ט, משנה טו)

ערך בוויקיפדיה: יאיר

השורש א־ו־ר הוא שורש מגזרת נע"ו/י הנוטה לפי משקל "פָּעֹל".

בבניין קל, בגופים הראשון והשני החולם המלא אחרי פה"פ הופך לחולם חסר בהטיית העבר, כך; אֹרְתִּי, אֹרְנוּ, אֹרְתָּ וכו'...
בבניין קל, בזמן הֶעתיד של צורת הנוכחות והנסתרות, ת' האית"ן תונע בקמץ, כך: תָּאֹרְנָה.