מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
תבונה
הגייה *
tvuna
חלק דיבר
שם־עצם
מין
נקבה
שורש
ב־י־ן
דרך תצורה
משקל תְּקוּלָה
נטיות
ר׳ תְּבוּנוֹת; תְּבוּנַת־
(יש לשכתב פירוש זה ): היכולת לפתור ביעילות בעיות שדורשות חשיבה .
”וַיְמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹהִים בְּחָכְמָה בִּתְבוּנָה וּבְדַעַת וּבְכָל־מְלָאכָה.“ (שמות לה , פסוק לא )
”כִּי־גוֹי אֹבַד עֵצוֹת הֵמָּה; וְאֵין בָּהֶם תְּבוּנָה .“ (דברים לב , פסוק כח )
”וַיִּתֵּן אֱלֹהִים חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה, וּתְבוּנָה הַרְבֵּה מְאֹד; וְרֹחַב לֵב, כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל־שְׂפַת הַיָּם.“ (מלכים א׳ ה , פסוק ט )
”עֹשֵׂה אֶרֶץ בְּכֹחוֹ, מֵכִין תֵּבֵל בְּחָכְמָתוֹ; וּבִתְבוּנָתוֹ נָטָה שָׁמָיִם.“ (ירמיהו י , פסוק יב ) (גם ירמיהו נא , פסוק טו )
”הֲלוֹא בַּיּוֹם הַהוּא, נְאֻם יהוה; וְהַאֲבַדְתִּי חֲכָמִים מֵאֱדוֹם, וּתְבוּנָה מֵהַר עֵשָׂו.“ (עובדיה א , פסוק ח )
”פִּי יְדַבֵּר חָכְמוֹת; וְהָגוּת לִבִּי תְבוּנוֹת .“ (תהלים מט , פסוק ד )
”הֵן הוֹחַלְתִּי לְדִבְרֵיכֶם; אָזִין עַד־תְּבוּנֹתֵיכֶם , עַד־תַּחְקְרוּן מִלִּין.“ (איוב לב , פסוק יא )
ציטוטים בוויקיציטוט:
תבונה
השורש בין
השורש ב־י־ן הוא שורש מגזרת נע"ו/י .
ב־י־ן
עבר
הווה/בינוני
עתיד
ציווי
שם הפועל
קַל
בָּן
בָּן
יָבִין
בִּין
לָבִין
נִפְעַל
נָבוֹן
נָבוֹן
יִבּוֹן
הִבּוֹן
לְהִבּוֹן
הִפְעִיל
הֵבִין
מֵבִין
יָבִין
הָבֵן
לְהָבִין
הֻפְעַל
הוּבַן
מוּבָן
יוּבַן
-אין-
-אין-
פִּעֵל
בּוֹנֵן
מְבוֹנֵן
יְבוֹנֵן
בּוֹנֵן
לְבוֹנֵן
פֻּעַל
-אַיִן-
-אַיִן-
-אַיִן-
-אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל
הִתְבּוֹנֵן
מִתְבּוֹנֵן
יִתְבּוֹנֵן
הִתְבּוֹנֵן
לְהִתְבּוֹנֵן
בצורת הֶעבר של בניין קל , מופיעה הטיה עם תנועה חוצצת: ”בִּשְׁנַת אַחַת לְמָלְכוֹ, אֲנִי דָּנִיֵּאל, בִּינֹתִי בַּסְּפָרִים...“ (דניאל ט , פסוק ב ) . אולם האקדמיה ללשון העברית פסלה הטיה זו, שורש זה ושורשי ע"וי יוטו בלא תנועה חוצצת בזמן העבר; בָּנוּ, בַּנְתִּי, בַּנְתְּ וכו'...
כללי האקדמיה בהטיית פעלים שונים מהגזרות ע"ע וע"וי