מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא |
אומה |
| הגייה* |
|
| חלק דיבר |
שם־עצם |
| מין |
נקבה |
| שורש |
|
| דרך תצורה |
|
| נטיות |
|
- עם; קבוצת אנשים בעלת זהות משותפת השואפת להגדרה עצמית במסגרת של מדינה ריבונית עם קשר לשטח מסוים.
-
על פי לשון המקרא: "רֹאשׁ אֻמּוֹת בֵּית אָב בְּמִדְיָן הוּא." (במדבר כה טו)
[עריכה] מילים נרדפות
[עריכה] קישורים חיצוניים
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא |
אמה |
| הגייה* |
|
| חלק דיבר |
שם־עצם |
| מין |
נקבה |
| שורש |
|
| דרך תצורה |
|
| נטיות |
ר' אָמוֹת, אֲמָהוֹת |
- שפחה, אשה שהיא רכוש בעליה, משרתת.
-
- "וְכִי יִמְכֹּר אִישׁ אֶת בִּתּוֹ לְאָמָה לֹא תֵצֵא כְּצֵאת הָעֲבָדִים." (שמות כא ז)
[עריכה] מילים נרדפות
[עריכה] אַמָּה א
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא |
אמה |
| הגייה* |
|
| חלק דיבר |
שם־עצם |
| מין |
נקבה |
| שורש |
|
| דרך תצורה |
|
| נטיות |
ר' אַמּוֹת |
- חלק היד שמן המרפק עד שורש כף היד.
[עריכה] אַמָּה ב
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא |
אמה |
| הגייה* |
|
| חלק דיבר |
שם־עצם |
| מין |
נקבה |
| שורש |
|
| דרך תצורה |
|
| נטיות |
ר' אַמּוֹת |
- מדת אורך מהמרפק ועד קצה האצבע האמצעית (40 עד 60 ס"מ).
-
- "וְזֶה אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה אֹתָהּ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אַמָּה אֹרֶךְ הַתֵּבָה חֲמִשִּׁים אַמָּה רָחְבָּהּ וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה קוֹמָתָהּ." (בראשית ו טו)
- וילכו המים מן המוצא אל הברכה במאתים ואלף אמה, ומאת אמה היה גובה הצור על ראש החוצבים.. (כתובת השילוח)
[עריכה] אַמָּה ג
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא |
אמה |
| הגייה* |
|
| חלק דיבר |
שם־עצם |
| מין |
נקבה |
| שורש |
|
| דרך תצורה |
|
| נטיות |
ר' אַמּוֹת |
- האצבע האמצעית בכף היד.
-
- זו זרת, זו קמיצה, זו אמה, זו אצבע, זו גודל. (תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף יא, עמוד ב)
- בלשון חז"ל בהשאלה אבר המין של הגבר.
-
- לשון חז"ל, לפי המִדה אמה (ב) שהיא עד קצה האצבע האמצעית.
[עריכה] מילים נרדפות
[עריכה] אַמָּה ד
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא |
אמה |
| הגייה* |
|
| חלק דיבר |
שם־עצם |
| מין |
נקבה |
| שורש |
|
| דרך תצורה |
|
| נטיות |
ר' אַמּוֹת |
- תעלת מים.
-
