אנוש

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אֱנוֹשׁ[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אנוש
הגייה* enosh
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש א־נ־שׁ א
דרך תצורה
נטיות ר' אֲנָשִׁים
  1. בן־אדם.
    • "אַשְׁרֵי אֱנוֹשׁ יַעֲשֶׂה־זֹּאת וּבֶן-אָדָם יַחֲזִיק בָּהּ, שֹׁמֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ וְשֹׁמֵר יָדוֹ מֵעֲשׂוֹת כָּל־רָע" (ישעיהו נו ב)

גיזרון[עריכה]

  • המילה משותפת לשפות שמיות רבות: אכדית – nišū (אנושות); אוגריתית – ʾinš (אנשים); ארמית־מנדעית – ʾanaša; ארמית־סורית – ܐܢܵܫܵܐ (אֲנָשָׁא); ערבית – إِنْس (אִנְס), إِنْسَان (אִנְסָאן); ועוד. היא נמצאת גם בארמית המקראית:
    "לִבְבֵהּ מִן־אנושא (ק' אֲנָשָׁא) יְשַׁנּוֹן וּלְבַב חֵיוָה יִתְיְהִב לֵהּ, וְשִׁבְעָה עִדָּנִין יַחְלְפוּן עֲלוֹהִי" (דניאל ד יג)
    [לב מאנוש יוחלף ולב חיה ינתן לו, ושבעה עידנים יחלפו עליו.]
    במקרא מופיעה המילה אֱנוֹשׁ בהוראת "בן־אדם" רק במשלב גבוה (שירי או מליצי). כמו כן היא מופיעה כשם פרטי:
    "וַיְחִי־שֵׁת חָמֵשׁ שָׁנִים וּמְאַת שָׁנָה; וַיּוֹלֶד אֶת־אֱנוֹשׁ" (בראשית ה ו). אנוש הוא נכדו של אדם הראשון, ובדומה אליו, כל האנושות יצאה מזרעו.

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

  • אנושי – שם תואר, ניגוד ל"אלוהי" מצד אחד ול"חייתי" מצד שני.
  • אנושות – קבוצת כל בני האנוש.

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

אָנוּשׁ[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אנוש
הגייה* anush
חלק דיבר שם־תואר
מין זכר
שורש א־נ־שׁ ב
דרך תצורה משקל קָטוּל
נטיות ר' אֲנוּשִׁים; נ' אֲנוּשָׁה, נ"ר אֲנוּשׁוֹת
  1. לשון המקרא מכה חזקה וקשה מאד, כמעט מכת מוות.
    • "כִּי כֹה אָמַר יְהוָה אָנוּשׁ לְשִׁבְרֵךְ־נַחְלָה מַכָּתֵךְ" (ירמיהו ל יב)
    • "כִּי אֲנוּשָׁה מַכּוֹתֶיהָ, כִּי-בָאָה עַד־יְהוּדָה נָגַע עַד־שַׁעַר עַמִּי, עַד־יְרוּשָׁלִָם" (מיכה א ט)
  2. בהשאלה חולה או פצוע במצב קשה, על סף המוות.
    • הפצוע מאושפז בבית החולים במצב אנוש.

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]