אגן

תוכן עניינים

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	אגן
הגייה^*	agan
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	א־ג־נ
דרך תצורה	משקל קַטָּל
נטיות	ר' אַגָּנִים; אַגַּן־, ר' אַגְּנֵי־

אגן.

קערה, ספל.
- "יֵז הַדְּבַשׁ, / חוֹמֵר נִגְרָשׁ / מִיַּעֲרָה / לָאַגָּנִים" ("דבש", ינון נאמן)
- "שָׁרְרֵךְ אַגַּן הַסַּהַר אַל יֶחְסַר הַמָּזֶג בִּטְנֵךְ עֲרֵמַת חִטִּים סוּגָה בַּשּׁוֹשַׁנִּים" (שיר השירים ז, ג)
אזור הנמוך מסביבתו, בקעה.
- אל אגן הכינרת נקווים נחלים היורדים ממזרח ונחלים היורדים ממערב.
מבנה העצמות המורכב מעצמות הכסל והחוליות התחתונות של השדרה, מחזיק את הבטן התחתונה ואליו מתחברות עצמות הירך (הקולית).
חלק הגוף שסביב האגן (ראו פירוש 3).

המילה משותפת לשפות נוספות: agn (אוגריתית), אַגָּנָא (ארמית), a(g)gannu (אכדית), إِجَّانَة (אִגָّ'אנָה, ערבית), aganni (חתית).

שוליים מורחבים של פי הכלי.
- הא דאית לה אוגנין לצנא הא דלית לה אוגנין לצנא. (תלמוד בבלי, בבא מציעא, דף כה, עמוד א)
שוליים בולטים ורחבים בקצה חלק מכני אשר בעזרתם, בדרך־כלל בעזרת ברגים, מהודק אל חלק אחר.