זהות

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

זֶהוּת[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא זהות
הגייה* zehut
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ז־ה־י/ה (גזור שם)
דרך תצורה זה + ־וּת
נטיות זֶהוּת־, ר׳ זֶהֻיּוֹת
  1. עברית חדשה מכלול התכונות הבסיסיות של דבר מה, המאפיינות אותו ומבדילות אותו מהשאר.
    • כן, כן, פה במדבר הזה רוּקמה והתכוננה ההסטוריה שלי. פה חוּנכתי ופה גוּדלתי ונתרוממתי ובפה אני מוצא את שרש נשמתי, סוד הויתי וזהותי... "להר סיני", צבי כשדאי
  2. (פסיכולוגיה) תפיסת האדם את עצמו, ותפיסת החברה הסובבת אותו.
  3. (לוגיקה) יחס בין שני עצמים המציין שוויון מוחלטת ביניהם, בכל מאפייניהם. מסומן ב־().
  4. (אלגברה) שוויון חזק; שוויון המתקיים עבור כל ערכי המשתנים האפשריים. מסומן ב־().
  5. (תכנות מונחה עצמים) תכונה של עצם שאינה נשמרת בהעתקה. כל שינוי בעצם בעל זהות מסוימת ישתקף בכל גישה לעצם בעל הזהות הזאת.

גיזרון[עריכה]

  • מחידושי אליעזר בן־יהודה. על ידי הוספת הסיומת ־וּת למילה "זֶה".[1] בעיתון ""הצבי" (29 בינואר 1900) הוא כותב שהמילה חודשה כהרחבה למילה "מהות": "יצירה יפה בלשון, טבועה בחותם עבריות בחריפות רבה, מצאתי בחשבון האחרון של ביה"ח "שער ציון" ביפו, שנתפרסם בימים האלה. את המושג שיהגה הלועז במלת אדַנְתִּיטָה (identité) והוא: ברור שפלוני הוא הוא מי שאנו מבקשים - מתרגם בעל הקדמת חשבון הנזכר בתיבה חדשה "מיהות" בזה הלשון: "פלוני שהתברר מיהותו ברור כשר עפ"י עדים". ובהערה: "שם מקרה הנגזר ממלת "מי", כמו "מהות" ממלת מה, ופרושו א דענטיטעט. כלומר: אמת באדם מה שנאמר עליו או העד באדם כי הוא הוא"...ואולם, לא לכל גוני המושג הזה תספיק המלה "מיהות", יען יש שנצרך דוקא החיוב, כי איש פלוני או דבר פלוני זה הוא שאנו רוצים. לתרגם הצד הזה של המושג נוכל לבנות שם מקרה זהות".
  • ממילה זו נגזר השורש "ז־ה־ה"[דרוש מקור] ובו השמות "זיהוי", "הזדהות" ואחרים.

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: זהות

הערות שוליים[עריכה]

  1. דרך תצורה דומה יש במילים מהות, איכות, ישות ואחרות, שחודשו בימי הביניים.