פה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

פֹּה (גם: פּוֹ, פֹּא)[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא פה, פו, פא
הגייה* po
חלק דיבר תואר־הפועל
מין
שורש
דרך תצורה
נטיות
  1. במקום הזה.
    • "בַּבַּיִת הַהוּא, בֵּין הַכְּתָלִים הָאֵלֶּה/ לֹא יוֹם – כִּי שֵׁשׁ שָׁנִים עַל-נַפְשׁוֹ עָבָרוּ:/ פֹּה בִּכְּרָה יַלְדוּתוֹ, בַּחֲרוּתוֹ גָּמֵלָה..." ("הַמַּתְמִיד", חיים נחמן ביאליק)
    • "וְאֵלַמָּו, לֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה, וְתִמֹרִים אֶל-אֵלָו, מִפּוֹ וּמִפּוֹ; וּשְׁמֹנֶה מַעֲלוֹת מַעֲלָו" (יחזקאל מ׳פסוק ל״ד)
    • "וָאֹמַר-עַד פֹּה תָבוֹא וְלֹא תֹסִיף..." (איוב ל״חפסוק י״א)
    • "וָאֹמַר-עַד פֹּה תָבוֹא, וְלֹא תֹסִיף; וּפֹא יָשִׁית, בִּגְאוֹן גַּלֶּיךָ" (איוב ל״חפסוק י״א)

פתגמים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

מילים מנוגדות[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: here‏‏‏‏
  • צרפתית: ici‏‏‏‏
  • ספרדית: aqui‏‏‏‏


פֶּה[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא פה
הגייה* pe
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות ר' פִּיּוֹת; פִּי־, ר' פִּיּוֹת־; שלו פִּיו או פִּיהוּ, שלהּ פִּיהָ, שלי פִּי, שלנו פִּינוּ, שלךָ פִּיךָ, שלךְ פִּיךְ
  1. איבר הקיים בגופו של כל בעל חיים ומשמש לאכילה ואצל בעלי החוליות גם לנשימה.
  2. השפה החדה של להב הסכין או החרב.
  3. פתח.
    • "וְנֶאֶסְפוּ שָׁמָּה כָל הָעֲדָרִים, וְגָלְלוּ אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר, וְהִשְׁקוּ אֶת-הַצֹּאן..." (בראשית כ״טפסוק ג׳)
    • "וַיִּפְתַּח הָאֶחָד אֶת שַׂקּוֹ לָתֵת מִסְפּוֹא לַחֲמֹרוֹ בַּמָּלוֹן; וַיַּרְא אֶת כַּסְפּוֹ, וְהִנֵּה הוּא בְּפִי אַמְתַּחְתּוֹ" (בראשית מ״בפסוק כ״ז)

צירופים[עריכה]

פתגמים[עריכה]

תרגום[עריכה]

פָה[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא פה
הגייה* fa
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות
פה (F)
Music 4f1.svg Music 4f2.svg
תדירות 349, 698
תווים

דו | רה | מי | פה | סול | לה | סי

  1. [תווים] התו הרביעי בסולם הצלילים, מסומן גם באות F. תדירותו 349 הרץ.
    • פה הוא הצליל שמשמיע הצופר של מכוניות אמריקאיות.

צירופים[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: fa‏‏‏‏
  • צרפתית: fa‏‏‏‏

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]


ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: פה