שן
מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
תוכן עניינים |
[עריכה] שֵׁן
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | שן |
| הגייה* | shen |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | ש־נ־ן |
| דרך תצורה | |
| נטיות | ר' שִׁנַּיִם; שֵׁן־ גם שֶׁן־, ר' שִׁנֵּי־; שִׁנּוֹ, שִׁנָּיו |
- עצם בפה המשמשת ללעיסה או לנגיסה.
-
- נפלה לי שן בעת שלעסתי מסטיק.
- "כִּי־גוֹי עָלָה עַל־אַרְצִי עָצוּם וְאֵין מִסְפָּר, שִׁנָּיו שִׁנֵּי אַרְיֵה וּמְתַלְּעוֹת לָבִיא לוֹ" (יואל א, ו)
-
- בליטה משוננת.
- שנהב, החומר ממנו עשויות שיני הפילים.
-
- "וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ כִּסֵּא־שֵׁן גָּדוֹל וַיְצַפֵּהוּ זָהָב מוּפָז" (מלכים א, י, יח)
-
[עריכה] צירופים
[עריכה] מילים נרדפות
- שנהב (3)
[עריכה] תרגום
עצם בפה:
שנהב: