אצבע

אֶצְבַּע

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	אצבע
הגייה*	etsba
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	צ־ב־ע ב
דרך תצורה
נטיות	ר' אֶצְבַּעוֹת; אֶצְבַּע־, ר' אֶצְבְּעוֹת־

פרט מתוך ציורו של מיכלאנג'לו, "בריאת האדם", שבו נראית אצבע אלוהים מושטת לעבר אצבעו של אדם.

האצבע המורה.

1. כל אחד מן האיברים המוארכים בכף היד ובכף הרגל. לפעמים משתמשים במילה לציון האצבע הסמוכה לאגודל בלבד (קרויה גם האצבע המורה או האצבע הרומזת).

   • הפניתי אליו אצבע מאשימה אף על פי שהוא לא היה האחראי.
   • כשהייתי ילד הצמדתי את אצבעותיי לזגוגית רק כדי שאוכל לראות את הטביעות שהותירו.
   • "אַתְּ תוֹשִׁיטִי לִי שָׁם דֹּרֶן: / אֶצְבַּע קְטַנָּה עִם צִפֹּרֶן." ("יש לי גן", חיים נחמן ביאליק)
   • "וְטָבַל הַכֹּהֵן אֶת אֶצְבָּעוֹ בַּדָּם וְהִזָּה מִן הַדָּם שֶׁבַע פְּעָמִים לִפְנֵי ה' אֶת פְּנֵי פָּרֹכֶת הַקֹּדֶשׁ" (ויקרא ד, ו)
   • "כל עוף הדורס טמא כל שיש לו אצבע יתירה וזפק וקורקבנו נקלף טהור" (משנה, מסכת חולין, פרק ג', משנה ו')

2. ארכאי יחידת מידה לציון מה שרחב כאצבע (ראו פירוש 1).

   • "וְהָעַמּוּדִים שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה אַמָּה קוֹמָה [קרי: קוֹמַת] הָעַמֻּד הָאֶחָד וְחוּט שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אַמָּה יְסֻבֶּנּוּ וְעָבְיוֹ אַרְבַּע אַצְבָּעוֹת נָבוּב" (ירמיהו נב, כא)
   • "משניטל הארון אבן היתה שם מימות נביאים ראשונים ושתיה היתה נקראת גבוהה מן הארץ שלש אצבעות ועליה היה נותן" (משנה, מסכת יומא, פרק ה', משנה ב')

גיזרון

• המילה נוצרה בצירוף אל"ף אופונית לבסיס צ־ב־ע. היא משותפת לשפות רבות: uṣb (אוגריתית: "אֻצבעת"), ṣb' (ערבית דרומית), إِصْبَع (אִצְבַּע, ערבית), aṣbā't' (אתיופית), אֶצְבָּע* (ארמית מקראית), iṣbittu (אכדית), 'ḏb (מצרית), tēēbe (קופטית).

מובאות נוספות

1

• "שָׂם רַק רֶגַע עַל־אֶצְבָּעוֹ הַטַּבַּעַת" ("אגדות", דוד פרישמן)
• "כִּי כַפֵּיכֶם נְגֹאֲלוּ בַדָּם וְאֶצְבְּעוֹתֵיכֶם בֶּעָוֹן שִׂפְתוֹתֵיכֶם דִּבְּרוּ שֶׁקֶר לְשׁוֹנְכֶם עַוְלָה תֶהְגֶּה" (ישעיהו נט, ג)
• "והכתה הקוץ ויצא ממנה דם או שנכוה ונתנה אצבעה לתוך פיה נטמא" (משנה, מסכת כלים, פרק ח', משנה א')
• "אסור לו לאדם שיושיט אצבעו במים בתשעה באב, כדרך שאסור להושיט אצבעו ביום הכיפורים" (תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף נ"ד, עמוד ב')
• "הקורא את שמע לא ירמוז בעיניו, ולא יקרוץ בשפתותיו, ולא יורה באצבעותיו" (תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף י"ט, עמוד ב')
• "הראו באצבע ואמרו אבל כבד זה למצרים" (תלמוד ירושלמי, מסכת סוטה, פרק א', הלכה י')

2

• "וב' אמות היה בשושן הבירה אחת על קרן מזרחית צפונית ואחת על קרן מזרחית דרומית שעל קרן מזרחית צפונית היתה יתירה על של משה חצי אצבע שעל קרן מזרחית דרומית היתה יתירה עליה חצי אצבע" (משנה, מסכת כלים, פרק י"ז, משנה ט')
• "ובין דף לדף - כמלא ריוח רוחב שתי אצבעות, ובחומשין - מלמטה שלש אצבעות, מלמעלה שתי אצבעות" (תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף ל', עמוד א')
• "וכמה שיעורה בית שמאי אומרים ארבע אצבעות ובית הלל אומרים שלש" (במדבר רבה, פרשה י"ז, סימן ה')

צירופים

• אצבע אלוהים (1)
• אצבע צרדה (1)
• אצבעו באמצע (1)
• אצבעיים (2)
• בעשר אצבעותיו (1)
• טביעת אצבע (1)
• כלל אצבע (1)
• לא כל האצבעות שוות (1)
• לא נקף אצבע (1)
• מכה באצבע צרדה (1)
• נתן אצבעו בין שיניו (1)
• נקיפת אצבע (1)

תרגום

איבר בגוף:

איטלקית: dito‏‏‏‏ אוקסיטנית: det‏‏‏‏ אנגלית: digit‏, finger‏‏‏‏ אספרנטו: fingro‏‏‏‏ גרמנית: Finger‏‏‏‏

הולנדית: vinger‏‏‏‏ ערבית: إِصبع‏‏‏‏ צרפתית: doigt‏‏‏‏ קטלאנית: dit‏‏‏‏ רוסית: палец‏‏‏‏

מידע נוסף

• בלשון הדיבור ההטעמה המקובלת היא מלעיל (etsba).

ראו גם

• אצבוע
• אצבעון
• הצבעה
• יד
• כף

קטגוריית אצבעות

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: אצבע

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אצבעות

השורש צבע ב

השורש צ־ב־ע ב הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים

צ־ב־ע ב	עבר	הווה/בינוני	עתיד	ציווי	שם הפועל
קַל	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-
נִפְעַל	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-
הִפְעִיל	הִצְבִּיעַ	מַצְבִּיעַ	יַצְבִּיעַ	הַצְבַּע	לְהַצְבִּיעַ
הֻפְעַל	הֻצְבַּע	מֻצְבָּע	יֻצְבַּע	-אין-	-אין-
פִּעֵל	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-
פֻּעַל	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-
הִתְפַּעֵל	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-

אטימולוגיה

• נגזר משם העצם אֶצְבַּע.